הדיווח נמצא גם בבלוג שלי.
(התמונות הפעם צולמו בטלפון הנייד, אז מתנצל על האיכות)
הבסטה היא אחת המסעדות האהובות עליי. משהו בשילוב בין האוירה המשוחררת שם והאוכל הנהנתני והמשמין מאוד מוצא חן בעיניי.
נכון שבערב די יקר שם, אבל עסקית הצהריים שלהם היא אחת הכיפיות והמשתלמות שאני מכיר, ועדיפה בעיניי על כמעט כל ארוחת צהריים אחרת כשאני חושב על עסקית (טוב, בחודשים האחרונים הם די בתיקו עם העסקית המצוינת של טאיזו).
בשבועות האחרונים, הוסיפה המסעדה תפריט בראנצ' חדש בימי שבת, והוא נראה לי מעניין, אז קפצנו לנסות אותו השבת בשניים.
התפריט מזכיר את תפריט עסקיות הצהריים של אמצע השבוע. כל מנה עיקרית מגיעה עם 2 מנות קטנות ולחם במחיר שלה, והפעם גם מצטרפת צלחת ירקות.
בחרנו ארבע צלחות קטנות (קשה לבחור!), שתי עיקריות והזמנו גם שתי כוסות של מיץ תפוזים שנסחט במקום (14 ש"ח).
המיץ הגיע מהר, וגם המנות הקטנות לא איחרו לבוא, יחד עם כמות נאה בהחלט של לחם משני סוגים, חלה רכה וטעימה ולחם כהה יותר עם חתיכות אגוזים, שאהבתי במיוחד. יחד עם הלחם הגיעה גם חמאה קצת קשה מדי, אבל לא ממש הזדקקנו לה בזכות הממרחים שהגיעו עם המנות הראשונות.
בצלחת הירקות היו רבעי עגבניות טריות, צנוניות חצויות והמון עלים ירוקים.
איקרא- האיקרא של הבסטה מעט התשתנתה מאז הפעם האחרונה שאכלתי אותה. פעם היא היתה יותר מיונזית וקרמית, והפעם היא היתה יותר "דגית" ועזת טעם. ביחד עם הלחם החמים והשבבי הבצל הסגול שהיו מעליה, היא היתה פשוט נהדרת. לא איקרא מהסוג המתפצפץ אלא יותר מהסוג החלק, אבל עדיין נהדרת לחובבי האיקרא, והיא גם הגיע בכמות נדיבה ביותר, שלא הצלחנו לסיים.
סלמון כבוש- ארבע פרוסות ארוכות ושמנמנות של סלמון, עם כמה צלפים מעליו, וממרח האיולי-חזרת הממכר של הבסטה, שהוא פשוט מושלם בעיניי. הסלמון היה מעט עדין מדי בטעמו, אבל ביס קטן מהחזרת וממנו על הלחם היו מענגים.
סינטה כבושה- מנה שאני לא מוותר עליה גם כשאני אוכל פה עסקית. פרוסות דקות דקות של סינטה מצוינת ועזת טעם, שמגיעות גם הן עם איולי החזרת המצוין. אני מוכן לאכול קערה שלמה ועמוסה של המנה הזו :)
פולנטה רכה- פולנטה נהדרת וחמימה מתירס טרי, עם שליכטה של שמנת ורצועות של אספרגוס מאודה. אין הרבה דברים יותר כיפיים מפולנטה טובה, והשילוב עם השמנת הרעננה פשוט מצוין.
על חשבון הבית קיבלנו גם "מסאבחה אפונה ירוקה" שהיתה מצוינת ומפתיעה. הממרח היה גרגרי, וביחד עם טעמה העדין של האפונה הורגש גם טעם מעט מרציפני של שקדים. שמן הזית, האפונה המבושלת ופרוסות השקדים מלמעלה רק הוסיפו לחגיגה.
תוך כדי אכילת הראשונות הזמנו לנו גם אלכוהול. אני שתיתי עראק רמאללה (18 ש"ח) עם קרח, שאני חושב שהיה עראק EXTRA FINE שמיוצר ברמאללה. טעים ומרענן, וחזק יותר מהעראק שמיוצר בארץ (50 אחוז אלכוהול לעומת 40).
בלאדי מרי (32 ש"ח) היה מצוין. חריף מאוד ומתובל היטב, ונדיב בכמות הוודקה.
אחרי מנוחה קלה ואחרי שכבר אמרנו לעצמנו שאנחנו כבר די שבעים, הגיעו העיקריות.
שווארמה חזיר (69 ש"ח) היתה שני חצאי פיתה רכים, עם רצועות של בשר חזיר פריך, בצל מטוגן, והמון בצל סגול כבוש. לידה היתה קערה קטנה עם צזיקי טוב, שהמלפפונים נטחנו בו דק. מנה כיפית וטעימה עד מאוד,במיוחד הבשר המעולה והעסיסי, עם הקצוות הפריכים, אבל מרגישה קצת פחות קשורה לבראנצ', כנראה סתם בגלל ההרגשה שמתלווה לאכילת מנה בפיתה.
בורקס מח (69 ש"ח) היה מעין בורקס "פתוח" שמגישים בבסטה בכל מיני מילויים. הפעם זה היה בשר מח עדין, עם רוטב של ציר בקר (שגם הקיף את הבורקס והיה כיף לטבול בו את הבצק) וחלמון נא שהוסיף לקרמיות של הבשר. הבצק החמאתי היה מצוין, וכל ביס ממנו, יחד עם הבשר הרך והרוטב, היה תענוג אמיתי.
בשלב הזה כבר היינו מפוצצים לגמרי, ונשארנו לשבת לשיחה ארוכה, מבלי שאף אחד יאיץ בנו.
אחרי כחצי שעה, החלטנו להזמין גם קינוח מתוק, ובהתייעצות עם המלצרית הזמנו מיני בונבוניירה (42 ש"ח). שלוש פרוסות של נוגט אגוזי לוז רך ומעולה בציפוי שוקולד, שהוגשו עם קרם פרש חמצמץ בצורה מפתיעה. השילוב בין המתוק לחמוץ היה מושלם. בצד גם הוגשו פירות שהושרו באלכוהול, דובדבנים ומה שמהמלצרית אמרה שהן קלמנטינות, אבל לנו הרגישו כתפוז סיני.
אחרי הקינוח קיבלנו גם כוסיות נדיבות מאוד של ברנדי מאוד פירותי (אני חושב שמשזיפים), והמשכנו לשבת עוד קצת, עד שהרצון לשנ"צ הגון גבר עלינו.
לכל אורך הארוחה השירות היה נהדר, רגוע ולא מלחיץ. נתנו לנו המון זמן עם הראשונות, ולא הנחיתו עלינו מיד את העיקריות, וגם לאחר שסיימנו לא לחצו עם שאלות "מה תרצו לקינוח" ודומותיה. כוסות המים שלנו מולאו תדיר, והעברנו כמעט שעתיים וחצי רגועות ונעימות לחלוטין, כשמסביבנו המקום התמלא במספר זוגות וכמה משפחות.
יחד עם קפה הפוך אחד החשבון יצא 270 ש"ח (69+69 לעיקריות, 14 פעמיים על מיץ התפוזים, 32 לבלאדי מרי, 18 לעראק, 42 לקינוח ו-12 לקפה). בהתחשב בכמות האוכל והשתייה, תמורה מצוינת לכסף, ובעיקר הנאה גדולה.
זו בהחלט היתה אחת הארוחות המהנות שאכלתי בזמן האחרון, ופינוק אמיתי בצהריי שבת חורפית ושמשית.
אני כבר מתכנן על חזרה כדי לנסות מנות נוספות מהתפריט.
(התמונות הפעם צולמו בטלפון הנייד, אז מתנצל על האיכות)
הבסטה היא אחת המסעדות האהובות עליי. משהו בשילוב בין האוירה המשוחררת שם והאוכל הנהנתני והמשמין מאוד מוצא חן בעיניי.
נכון שבערב די יקר שם, אבל עסקית הצהריים שלהם היא אחת הכיפיות והמשתלמות שאני מכיר, ועדיפה בעיניי על כמעט כל ארוחת צהריים אחרת כשאני חושב על עסקית (טוב, בחודשים האחרונים הם די בתיקו עם העסקית המצוינת של טאיזו).
בשבועות האחרונים, הוסיפה המסעדה תפריט בראנצ' חדש בימי שבת, והוא נראה לי מעניין, אז קפצנו לנסות אותו השבת בשניים.
התפריט מזכיר את תפריט עסקיות הצהריים של אמצע השבוע. כל מנה עיקרית מגיעה עם 2 מנות קטנות ולחם במחיר שלה, והפעם גם מצטרפת צלחת ירקות.
בחרנו ארבע צלחות קטנות (קשה לבחור!), שתי עיקריות והזמנו גם שתי כוסות של מיץ תפוזים שנסחט במקום (14 ש"ח).
המיץ הגיע מהר, וגם המנות הקטנות לא איחרו לבוא, יחד עם כמות נאה בהחלט של לחם משני סוגים, חלה רכה וטעימה ולחם כהה יותר עם חתיכות אגוזים, שאהבתי במיוחד. יחד עם הלחם הגיעה גם חמאה קצת קשה מדי, אבל לא ממש הזדקקנו לה בזכות הממרחים שהגיעו עם המנות הראשונות.
בצלחת הירקות היו רבעי עגבניות טריות, צנוניות חצויות והמון עלים ירוקים.
איקרא- האיקרא של הבסטה מעט התשתנתה מאז הפעם האחרונה שאכלתי אותה. פעם היא היתה יותר מיונזית וקרמית, והפעם היא היתה יותר "דגית" ועזת טעם. ביחד עם הלחם החמים והשבבי הבצל הסגול שהיו מעליה, היא היתה פשוט נהדרת. לא איקרא מהסוג המתפצפץ אלא יותר מהסוג החלק, אבל עדיין נהדרת לחובבי האיקרא, והיא גם הגיע בכמות נדיבה ביותר, שלא הצלחנו לסיים.
סלמון כבוש- ארבע פרוסות ארוכות ושמנמנות של סלמון, עם כמה צלפים מעליו, וממרח האיולי-חזרת הממכר של הבסטה, שהוא פשוט מושלם בעיניי. הסלמון היה מעט עדין מדי בטעמו, אבל ביס קטן מהחזרת וממנו על הלחם היו מענגים.
סינטה כבושה- מנה שאני לא מוותר עליה גם כשאני אוכל פה עסקית. פרוסות דקות דקות של סינטה מצוינת ועזת טעם, שמגיעות גם הן עם איולי החזרת המצוין. אני מוכן לאכול קערה שלמה ועמוסה של המנה הזו :)
פולנטה רכה- פולנטה נהדרת וחמימה מתירס טרי, עם שליכטה של שמנת ורצועות של אספרגוס מאודה. אין הרבה דברים יותר כיפיים מפולנטה טובה, והשילוב עם השמנת הרעננה פשוט מצוין.על חשבון הבית קיבלנו גם "מסאבחה אפונה ירוקה" שהיתה מצוינת ומפתיעה. הממרח היה גרגרי, וביחד עם טעמה העדין של האפונה הורגש גם טעם מעט מרציפני של שקדים. שמן הזית, האפונה המבושלת ופרוסות השקדים מלמעלה רק הוסיפו לחגיגה.תוך כדי אכילת הראשונות הזמנו לנו גם אלכוהול. אני שתיתי עראק רמאללה (18 ש"ח) עם קרח, שאני חושב שהיה עראק EXTRA FINE שמיוצר ברמאללה. טעים ומרענן, וחזק יותר מהעראק שמיוצר בארץ (50 אחוז אלכוהול לעומת 40).
בלאדי מרי (32 ש"ח) היה מצוין. חריף מאוד ומתובל היטב, ונדיב בכמות הוודקה.
אחרי מנוחה קלה ואחרי שכבר אמרנו לעצמנו שאנחנו כבר די שבעים, הגיעו העיקריות.
שווארמה חזיר (69 ש"ח) היתה שני חצאי פיתה רכים, עם רצועות של בשר חזיר פריך, בצל מטוגן, והמון בצל סגול כבוש. לידה היתה קערה קטנה עם צזיקי טוב, שהמלפפונים נטחנו בו דק. מנה כיפית וטעימה עד מאוד,במיוחד הבשר המעולה והעסיסי, עם הקצוות הפריכים, אבל מרגישה קצת פחות קשורה לבראנצ', כנראה סתם בגלל ההרגשה שמתלווה לאכילת מנה בפיתה.
בורקס מח (69 ש"ח) היה מעין בורקס "פתוח" שמגישים בבסטה בכל מיני מילויים. הפעם זה היה בשר מח עדין, עם רוטב של ציר בקר (שגם הקיף את הבורקס והיה כיף לטבול בו את הבצק) וחלמון נא שהוסיף לקרמיות של הבשר. הבצק החמאתי היה מצוין, וכל ביס ממנו, יחד עם הבשר הרך והרוטב, היה תענוג אמיתי.בשלב הזה כבר היינו מפוצצים לגמרי, ונשארנו לשבת לשיחה ארוכה, מבלי שאף אחד יאיץ בנו.
אחרי כחצי שעה, החלטנו להזמין גם קינוח מתוק, ובהתייעצות עם המלצרית הזמנו מיני בונבוניירה (42 ש"ח). שלוש פרוסות של נוגט אגוזי לוז רך ומעולה בציפוי שוקולד, שהוגשו עם קרם פרש חמצמץ בצורה מפתיעה. השילוב בין המתוק לחמוץ היה מושלם. בצד גם הוגשו פירות שהושרו באלכוהול, דובדבנים ומה שמהמלצרית אמרה שהן קלמנטינות, אבל לנו הרגישו כתפוז סיני.
אחרי הקינוח קיבלנו גם כוסיות נדיבות מאוד של ברנדי מאוד פירותי (אני חושב שמשזיפים), והמשכנו לשבת עוד קצת, עד שהרצון לשנ"צ הגון גבר עלינו.
לכל אורך הארוחה השירות היה נהדר, רגוע ולא מלחיץ. נתנו לנו המון זמן עם הראשונות, ולא הנחיתו עלינו מיד את העיקריות, וגם לאחר שסיימנו לא לחצו עם שאלות "מה תרצו לקינוח" ודומותיה. כוסות המים שלנו מולאו תדיר, והעברנו כמעט שעתיים וחצי רגועות ונעימות לחלוטין, כשמסביבנו המקום התמלא במספר זוגות וכמה משפחות.
יחד עם קפה הפוך אחד החשבון יצא 270 ש"ח (69+69 לעיקריות, 14 פעמיים על מיץ התפוזים, 32 לבלאדי מרי, 18 לעראק, 42 לקינוח ו-12 לקפה). בהתחשב בכמות האוכל והשתייה, תמורה מצוינת לכסף, ובעיקר הנאה גדולה.
זו בהחלט היתה אחת הארוחות המהנות שאכלתי בזמן האחרון, ופינוק אמיתי בצהריי שבת חורפית ושמשית.
אני כבר מתכנן על חזרה כדי לנסות מנות נוספות מהתפריט.