היינו שלוש. בעלת השמחה(אני) ושתי מלאכיות אחת מומחית ואחת זורמת. חמישי בערב. חדר הארועים מלא, ומעבר לזה מסעדה 2/3 ריקה אך עם זרימת שולחנות לאורך כל הערב.(המסעדה מאד גדולה). מיד כשהתישבנו קיבלנו מזיגת מים מקנקן. כשביקשתי לקבל קומקום לשולחן נתקלתי באמירה התמוהה- "זה בעייתי" . ??? אבל הבטיחו למלא כל הזמן מים ומודה שב95% מהזמן הם עמדו בהבטחתם. (ומה אם המקום היה מלא?) , מוזיקת רקע- לטעמי מעצבנת.
הזמנו: לחם הבית (16), מגיעים מקלות לחם רכים ומאין פיתה תפוחה ודקיקה, טרי טרי ברור שנאפה במקום. הלחם מלווה בשמ"ז+טיפת בלסמי, קרם חצילים ונדמה לי עגבניות טריות מרוסקות. ח"ח לפתיחה ולריכוך אנטי קנקן המים.
קובה צמחוני (45)לזורמת, 2-3 יחידות. היה קריספי מבחוץ ורך, עשיר מבפנים. מעבר לזה מודה שלא זוכרת פרטים, אבל היא מאדדד נהנתה. סוג'וק (48)(נקניקיית טלה), על מצע כרוב , 2 יחידות. הנקניקיות היו עסיסיות, עם ליויית חריפות עדינדינה עד לא מורגשת, שוב מנה טובה שנבלסה בהנאה צרופה. עבורי, מוח טלה (52) , מנה קטנה!! למחירה אך מ-צ-ו-י-נ-ת. ביקשתי פלפל חריף, וקיבלתי פנכה מאד מושקעת של פלפל חריף חתוך עם רוטב כלשהו, אין ספק שכל הכבוד למעט בעיה קטנה, הפלפל לא היה חריף ב-כ-ל-ל..
עיקריות: אנטריקוט (128)לזורמת, מנה של 300 גרם.נאכל בהנאה רבה מאד. הסטייק הגיע עם רוטב פלפלת בלתי רגיל! שלבקשתנו קיבלנו עוד 2 קעריות תוספת ממנו.למומחית -צלעות טלה (135), 3 צלעות דשנות ומצוינות. ועבורי- דג דניס שלם בתנור(115) שצוין שבא עם פלפלים חריפים וכוסברה. בפועל מוטיב הלא חריף בכלל ,המשיך גם פה וגם את הכוסברה לא הרגשתי, למרות שראיתי  עשבייה ירוקה על הדג. מעבר לזה- מודה שלי הדג נראה כמו מושט, אבל כיון שאינני מהמבינים בתחום לא התווכחתי. הדג היה עשוי כהלכה אך שום דבר מעבר לזה. המנות הגיעו עם ירקות בתנור- סלק, תפו"א, גזר כולם אל דנטה, וטעימים ביותר. עם רוטב הפלפלת בהחלט נשאבו בהנאה .
לקינוח הזמנו כנאפה שהיתה מעולה, (42)גם אם הגיעה מעט פושרת מדי. ותה צמחים נהדר בכוסות שהייתי שמחה לרכוש לי הביתה.
בנוסף 100 ₪ על אלכוהול (שלי בלבד- אם שמחה, אז עד הסוף).
השרות היה מקצועי ויעיל. אני מאלה ששונאת שמסתחבקים איתה ולא צריכה תשומת לב מעבר למה שהתפקיד דורש. אבל משהו ביעילות הזאת היתה מנוכרת. מדי. אפילו החיוכים-אם היו, באו כחלק מהתפקיד וגם בסיום כשהמלצר לקח את החשבון ואמר "היה לי נעים לשרת אתכם" , זה נאמר כשהגב כבר מופנה אלינו וברור שזהו דקלום שנכפה עליו . מאד רציתי לשאול מאיפה רכשו את כוסות התה, מה שבכל מסעדה אחרת היה יוצא בטבעיות (מקסימום לא הייתי מקבלת תשובה), פה לא הרגשתי שאני יכולה  לעשות את זה. והאמינו לי , אני לא מהביישנים.
בנוסף , לידנו ישב שולחן (עירני משהו) ,שביקש לדבר עם השף. הוא יצא אליהם ונרשמו מחמאות ודחקות שזו כמובן זכותם. אני מכירה את השף מארועים קודמים, אולם כמובן לא אישית. איכשהו נראה לי שאם כבר אתה עומד ליד שולחן, מין הנימוס להגיד שלום ולשאול אם נהנים , גם אם לא אנחנו קראנו לך. זה רק הוסיף לאוירת הקיפאון שחשתי סביבי.
ובכל זאת, על כוס התה לא חויבתי, וגם לא על תוספת הפלפל החריף או על אקסטרה רוטב הפלפלת וזה לא בהכרח מובן מאליו.
קו תחתון - אוכל ברובו הגדול מצוין. אך יקר!!! (677 לפני טיפ).הישיבה במקום הרבה פחות. אוירה לא מזמינה כמעט בכל פרמטר אפשרי.
נחזור? בפחות מזה אוכל ארוחה מופלאה ב1910 או נהדרת ברוטנברג אהובותי וארגיש את החום המחבק (ולא מתחנחן), שגם הוא חלק מהחוויה.
נחזור? אולי. לא יודעת.