לפני כמה חודשים נפתחה ל"נמל 24" (מוסד חיפאי ידוע) אחות אסיאתית קטנה בשם "גיוזה" ברמת ישי. כמנויה לרשימת התפוצה וכחובבת סושים, קיבלתי את הידיעה בסקרנות וחיכיתי לשעת כושר לנסות. היא הגיעה ביום שישי האחרון, ולפיכך נתכנסנו ארבעה סועדים (ייצוג זהה לשני המינים, לטובת ה"מדגם" ) לארוחה עסקית בצהרי שישי.

אתר המסעדה מאוד לא ידידותי לסלולר, מקווה שזה יסודר. כשנכנסים אליו במחשב, לעומת זאת, הוא עובד בסדר גמור, אך מתחיל לנגן אוטומטית מוזיקה חזקה ורועשת. צריך לאתר (ומהר...) את איקון הרמקול בפינת הדף וללחוץ עליו כדי להפסיק את המפגע. למה מלכתחילה, לא ברור לי...

מתוך אתר המסעדה:
"Gyoza" מציעה מטבח וייטנאמי אסיאתי מוקפד, המתמחה בייצור אטריות הנודלס וכיסוני הדים סאם במקום ולעיניי הסועדים." (לא ראינו את ההכנות, אבל לא ישבנו ליד הבר ולא הסתכלנו). השף הוא רן ראש, ולפי מה שנאמר לנו מפי המנהל, הוא נסע להשתלם בתאילנד לפני שפתח את המסעדה.

WAZE הביא אותי עד לצומת אבל לא ידע להבהיר לי איך להיכנס, אז עברו כמה דקות עד שזיהיתי את קניון "סטריט מול" (הכי טוב קניון עם שם עברי... ), ואז בעזרת חבר שהגיע לפניי מצאתי את הכניסה לחניה והוא הנחה אותי שהמסעדה בקומה השנייה (זה כתוב באתר ב"על המסעדה" אבל לא ב"צור קשר").

המסעדה הייתה בתפוסה די נמוכה (פחות מחצי מלאה, להערכתי) אז היה די שקט ונעים (בכלל, המקום לא גדול). ברקע התנגנו שירי ביטלס (הפסקול האולטימטיבי מבחינתי ), אפילו בביצועים המקוריים(!), לא דבר של מה בכך בימינו (לצערי גרסאות כיסוי הזויות נפוצות בחלק ממסעדות ארצנו). גם עצמת הקול הייתה טובה והתאימה לאווירה ולכמות הסועדים.

ניגש אלינו מלצר נחמד שהתרשמתי שהוא די חדש, אבל ייאמר לזכותו שהוא לא ניסה לנחש או להנפיץ לנו תשובות, לא התעצל, שאל ובירר כל מה שלא ידע (כמו שצריך) והמטרנו עליו לא מעט שאלות... הוא הביא לנו קנקן מים מיד (ביקשנו) מרוענן בפלח תפוז (כמקובל גם בנמל) והחליף אותו ביוזמתו בצורה שוטפת בכל פעם שנגמר (הלוואי שזה היה כך בכל המקומות).

העסקית (ידענו מראש, קובצי התפריטים, נאמנים למקור, מופיעים כולם באתר) כוללת מנה ראשונה + עיקרית בשלוש דרגות מחיר (55 / 65 / 75) + שתייה קלה (תפוזים/לימונדה). כששאלנו אם ניתן להמירה בשתייה חמה, נאמר לנו שבתוספת 5 ש"ח (או לפחות לקפה, על תה לא שאלנו; אם כי בסופו של דבר התוספת לא הופיעה בחשבון). כמו כן בתפריט העסקית מופיעים ארבעה קינוחים מוזלים.

בדיעבד הבנתי שהיה גם תפריט סושי (שהצלחתי לפספס, איכשהו...) כשראיתי שולחן לידינו שקיבלו... לא נורא, אני יכולה לאכול סושי בשלל מקומות אחרים, אז טוב שלא התפתיתי (וכך גם נחסכה ממני ההתלבטות ).

השתדלתי לצלם את המנות כשהגיעו, אבל אני לא מורגלת בכך; בחלק מהפעמים נזכרתי רק אחרי שהתחלנו לאכול... (לרוב רואים, אבל אציין זאת). כמו כן אין לי ניסיון רב בצילום אוכל והמצלמה הסלולרית שלי אינה מהמשובחות, עמכם הסליחה.