השרשור שגלש לנושא מאפיות מועדפות בתל אביב הזכיר לי שכבר הרבה זמן לא הייתי בדלאל. יום שישי אחרי פילטיס זו הזדמנות טובה להאביס פחממות איכותיות על רקע נופי נווה צדק. ארזתי את בן הזוג ופנינו דרומה.
מה בתפריט?
אני פתחתי בקרואסון פטריות, בשמל וגבינה מוקרמת בתנור. הקרואסון מגיע מוכן מהויטרינה ורק עובר חימום קל על ידי מי שעומד מאחוריה. יש מקום לחמם יותר כי הפטריות בפנים לא היו חמות מספיק וציפוי הגבינה היה כבר אפוי ופריך לפני החימום. סך הכל מנה מאד טעימה, לא מומלחת יתר על המידה (מה שקורה לעיתים קרובות במאפים מסוג זה) והקרואסון אורירי ומתפורר במידה.
בן הזוג הזמין סמבוסק שאף הוא עבר חימום לא מספק. השלט אמר "בטטה, תרד, גבינה, פטריות", מה שבן הזוג פספס זה את החלק של הכל יחד. הוא לא התלהב (לא אוהב פטריות) ואף הוציא את המילוי לקראת הסוף ואכל רק את הבצק. ביס שאני לקחתי דוקא העלה תיבול מדויק עם שמץ חריפות שאיזנה את מתיקות הבטטה ושוב לא מומלח יתר על המידה.
לקינוח בחרנו שני אקלרים- אחד במילוי קפה עם זיגוג קפה שהיה מעט דביק ורטוב ולא נתן את הפריכות הנעימה של הבצק הרבוך. השני במילוי כפול של קרם לימון סמיך וקציפת גבינה מעודנת במתיקותה. היה מושלם בשילוב הטעמים ופריך בצורה מענגת.
בנוסף נלקח דניש פטל לארוחת בוקר של שבת שטרם נאכל.
כל זאת בתוספת תפוזים והפוך הסתכם בחשבון של 123 ש"ח.
לגבי אוירה- בחרנו לשבת בפנים במזגן, והעומס של יום שישי הורגש היטב בתנועה בלתי פוסקת ליד הויטרינה. אני באתי מוכנה לרעש, אך לבן הזוג זה הפריע. יש מלצריות למי שבוחר לשבת אך היה יותר נוח לגשת לויטרינה ולבחור מה בא לנו וכבר שלחו לנו את זה לשולחן עם מלצרית. סך הכל השרות היה מחויך ונעים גם אם לא מאד קשוב (כלים שלא פונו ופרורים שלא נוקו במעבר לקינוח).
למי שיש בוקר פנוי באמצע שבוע מומלץ להגיע ולשבת אחרת באמת עדיף לקחת שקית מלאה בכל טוב ולחמם בבית.