פורום ביקורת מסעדות
נושא: ביקור חוזר בגיוזה  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 25/05/2014 | 13:51
258
חזרנו לגיוזה (קניון סטריט מול ברמת ישי) בשישי בצהרים.
הרושם שלי מהביקור הקודם שלנו היה אז די בינוני - אסייתית ממוצעת, כזו שנחמד לעצור בה אם אנחנו במקרה באיזור, אבל ממש לא שווה את הנסיעה במיוחד.
הרושם הזה נשמר גם הפעם, ואף התחזק, אבל לנו יש גם סיבות אחרות להגיע לרמת ישי, כך שהזדמן ביקור שני.

המלצר ששירת אותנו בפעם הקודמת קיבל את פנינו גם הפעם הזו בברכת ״ברוכים השבים״, שאל אם נרצה לשתות משהו, וביררתי איתו את סוגיית היינות. להזכיר, בפעם הקודמת לא היו יינות לבנים יבשים בכוסות כלל (וגם לא סאקה). בגזרה הזו לא השתנה שומדבר, כך שויתרתי על יין גם הפעם.
שוב הגענו בשעה של עסקיות, אבל הפעם התמקדנו במנות מהתפריט הרגיל - במיוחד על ההוט פוט.
החלטנו לשלב בין עסקית אחת (הכוללת ראשונה ועיקרית) לבין ההוט פוט, ולהזמין בצורה מדורגת, תלוי במידת הרעב..

ההוט פוט מגיע על גזייה למרכז השולחן, ובו ציר מרק לבחירה. אנחנו בחרנו בציר דגים (למון גראס, צ'ילי ירוק, שורש גלנגל, קוביות תפו"א ומחית שרימפס, 48 ש״ח). בצד מוגשות קערית נודלס ורצועות כרוב וגזר, שיש להוסיפן לציר, לערבב היטב, לכסות ולהמתין 2 דקות. אנחנו הוספנו גם קוביות סלמון ושרימפס (בתוספת 8 ש״ח כ״א).
חוץ מזה הזמנו גם סלט מהראשונות של העסקית: סלט וויטנאמי ירוק - בזיליקום, כוסברה, נענע, בצל ירוק, סלרי, נבטים, שאלוט, עגבניות שרי ובוטנים. (מחיר כלול בעסקית)
אנחנו חשבנו הסלט אמור להגיע כראשונה לפני המרק. הם חשבו אחרת והכל יצא ביחד. אבל כך לפחות בזמן שהמתנו למרק שיהיה מוכן יכלנו לאכול את הסלט. אחלה סלט!
פינו לו את הצלחת של הסלט, השאירו לי את הצלחת שלי אז דחפתי אותה הצידה (מזל שקיבלנו שולחן גדול), ועברנו למרק.
על התוספות למרק אין מה להכביר במילים. הן היו רגילות וממוצעות וגם בכנות לא ציפיתי מהן ליותר. אני אדבר על החלק העיקרי שממנו כן ציפיתי, ושכן יכל להרים את כל המנה הזאת מעלה - הציר.
קודם כל, אני לא יודעת מה הקשר בין המרק הזה לציר דגים. הטעם שהכי בלט לי היה כנראה הלמון גראס. היו גם פטריות (שיטאקי?) שהותירו אחריהן טעם עז. אבל אני לא הרגשתי שום טעם ימי במרק. (מאכזב!)
חוץ מזה הציר הקנה בעיקר עמימות, הן בצבעו והן בטעמו. שום אלמנט לא המריא ולא נתן טעם של מרק עשיר שקושר היטב את כל המנה הזאת ביחד. נכון שביחד עם כל התוספות למרק קיבלנו סה״כ מנה חביבה, אבל התחושה שלי היתה בעיקר של פספוס, שכן המנה יכלה להיות טובה בהרבה לו רק הבסיס שלה היה מוצלח יותר. במקום זה קיבלנו מוצר משעמם, שהעניין בו נבע מההתעסקות ומהמסביב ולא מהטעם או מאיכות הרכיבים.
בסה״כ מבחינת כמות לכל אחד מאיתנו יצאו כשתיים וחצי קעריות מרק, שזו כמות די מכובדת, ומקנה תחושת שובע (לפחות לכמה דקות ). נחנו מעט והמשכנו הלאה.

בחרנו לעקרית נוספת את קומבינציית הדים סאם מהעסקית (55 ש״ח), הכוללת חמישה דים סאם במילויים שונים (זה התיאור מהאינטרנט: שוק אווז ועגבניות מיובשות, פרגית וכבד אווז, מיקס פטריות, שרימפס, חזה עוף, צלופח מעושן וסרטנים. הוא נקרא קצת מבלבל ואני גם לא בטוחה שזה התיאור שאנחנו קיבלנו מהמלצר, אבל לצערי אני לא זוכרת אותו במדויק), ובאו קייק (לחמניה מאודה) במילוי פרגית, בצל ירוק, מרגז, ביצה, שום וצ'ילי.
אחד הכיסונים הגיע עם סיב כלשהו עליו (בד כלשהו?) שנגלה לעיניי מיד כשהמלצר הניח אותם בכבוד על השולחן ובא להכריז מה זה מה. הסרתי אותו מיד וזרקתי הצידה, מה שגרר עימו את הדיאלוג הקצרצר הבא: הוא: ״היתה שם שערה?״, אני: ״לא, איזה גרגר משהו, בד או אבק״, הוא: ״אוקיי״, ובזה השיחה בנידון תמה.
בכל אופן, הדים סאם היו בסדר. חלקם מוצלחים יותר (השרימפס) וחלקם פחות (פטריות). הבאו קייק די סתמי. אם הוא לא היה חלק מהקומבינציה לא הייתי טורחת להזמין אותו.

היה לנו עוד קינוח עסקי מוזל, לקחנו טפיוקה עם חלב קוקוס ובננות (18 ש״ח). משום מה זכרתי אותה בפעם הקודמת בתור הקינוח הטוב, והיא גם לא היתה מתוקה אז יותר מדי. הפעם זה לא היה המצב. בן זוגי חובב המתוק חיסל אותה.
הזמנתי גם מקיאטו כפול שביקשתי שיגיע ביחד עם הקינוח, וכך אכן היה (), רק הגיע שרוף וחבל (, ).

בשורה התחתונה: סה״כ שילמנו על האמור לעיל, ובתוספת קולה אחת, 160 ש״ח (לפני טיפ). שזה בהחלט לא יקר למה שהזמנו.
אבל.. הביקור הנוכחי מחזק אצלי את הרושם הראשוני שלי, אז חשבתי שהמקום מכוון ללהיות בינוני, ואולי טיפה מעלה. אבל אז גם ציינתי שהם עוד קרובים לפתיחה ויתכן שעוד מחפשים את עצמם.
כיום נראה לי שהם כבר התייצבו ואכן מצאו את מקומם הבינוני מטה לצערי, וחבל, שכן ציפיתי יותר לאור העומד בראש.

מסקנה: כנראה שהיינו צריכים ללכת לשפר. לא נורא, בפעם הבאה..