לכבוד הגעתו לעולם של אחיין חדש שלי (ושבוע מאניה דיפרסיה בפני עצמו) שמנו פעמנו אחותי ואני לחיפה לבקר את הרך הנולד ואת גיסתי בבית חולים כרמל.
לכל המלעיזים ומזהירים מצאתי חניה בכיכר מול הכניסה לבית החולים וכך התקשרתי לצעוק לחברתי הגפילטעפיש in your face.
אחרי נישנוש התינוק הפריכצ׳יק החמוד והמהמם (אני לא משוחדת בכלל) הלכנו לאכול צהרים עם אחי ולהביא לגיסתי אוכל ונפל הפור על מינהטומיי.
לראשונות אחותי ואני חלקנו גיוזה אווז שהיתה נחמדה מאוד אבל לא הרגשתי אווז כי הג׳ינג׳ר השתלט על כל המילוי. הבצק היה מצוין וגמיש אבל בהחלט מבאס.
אחי לקח אגרול ויאטנמי במילוי חזה עוף,אטריות זכוכית והמון בצל שהיה מצויין (הכריחו אותי לאכול ממנו גם כן).
לעיקריות
אני לקחתי אטריות אורז מוקפצות עם בקר וברוקולי ברוטב צדפות,הגיעה מנה גדולה ויפה (מינוס הבצל שביקשתי לא לשים) מתקתקה וטעימה.
אחותי לקחה פתאייה נודלס עם אווז מעושן ואחרי לקח פאד תאי.
משהו חדש שאני ממש אלרגית אליו זה העניין שמוציאים את המנה שמוכנה במקום להוציא מנות ביחד ,ראשונות ואחר כך עיקריות וזה פשוט הורס את החוויה של לאכול ביחד במסעדה לא חלקנו כלום ועדיין אחי חיכה רבע שעה למנת מוקפץ בזמן שאחותי ואני כבר אכלנו את שלנו.
ויתרנו על הקינוח
ביחד עם קומבינציה צמחונית של סושי לגיסתי ושלושה בקבוקי שתיה יצא לנו 260₪ (בצהרים אין עסקית אבל יש 15% הנחה על התפריט)