בשישי, טיול משפחתי לירושלים, שהחלטנו לצבע למרות החום הנוראי, אבל הוא הצליח להתיש אותנו וגרם לנו לקצר ולבטל חלק מהתוכניות.

בבוקר הגענו ל"שוק איכרים" במושבה הגרמנית. במילה אחת: לא.

ביותר מילים: 6-7 דוכנים, לחלוטין לא מעניינים, ואין מה לעשות שם יותר מ-5 דקות. נקודת האור היחידה היתה דוכן עוגות ועוגיות של אמריקאי חביב, שקנינו ממנו 3 דונאטס ביתיות ב-12 ש"ח, אחת עם קינמון, אחת עם ריבת אוכמניות  והטובה מכולם מוארכת בצורת אקלייר (הוא קרה לה long john) במילוי פטיסייר עדין. שלושתן היו טעימות וטריות למדי. אם אתם באזור, נסו סופגניה. חוץ מזה, ממש לא שווה הגעה.

לאחר מכן נסענו לאזור השוק, וניסינו למצוא מקום לקפה של בוקר (מאוחר) בטרטוריה חבה. כשהמארחת אמרה לנו שמדבור בהמתנה של 40-50 דקות, החלטנו להזמין to go ולאכול בחוץ. בסופו של דבר הזמנו כולנו קפה קר, ולקחנו עוגת שמרים גדולה ומלבנית אחת (שחתכו לנו לפרוסות) מבים המבחר הבאמת גדול והמפתה ברובו שהיה שם. העוגה, עם חלבה ופיסטוקים היתה מצוינת, והמחיר היה שפוי לגמרי, 28 ש"ח. גם הפרי ברסט ומגוון העוגות בויטרינות נראו מצוינות.

אחרי סיבוב בשוק וכל מיני קניות, הגענו סוף סוף לטופולינו. במבט ראשון הפשטות וחוסר העיצוב מוגזמים מדי (ראיתי פעם השוואה לפשטות של טאנטי באצ'י, אבל שם יש דווקא אוירה חמודה וביתית), אבל מיד כשהאוכל התחיל להגיע (ואולי בעצם כבר לפני, בזכות המלצרית הממש מקסימה) הכל נשכח. היה ממש ממש מצוין.

בהחלט הארוחה האיטלקית הטובה שאכלתי בארץ (ואולי בכלל). כל המנות היו נהדרות ללא יוצא מן הכלל, למרות שחלק עוד התבלטו יותר מאחרות. ניסיתי לזכור חלק מההמלצות של סאלו, ובזכותן הזמנתי את הריזוטו דג ואפונה שהיה באמת מושלם. לראשונות חלקנו את כיכר הקממבר עם השום והדבש, וסביצ'ה מקורי עם דובדבנים חמוצים ופלפל שאטה.

לעיקריות היו חוץ מהריזוטו, הניוקי א-לה רומנה (אלוהים, הרוטב הזה!), ניוקי סלק קצת כבד מדי, אבל טוב, ומנה נהדרת של מקרוני (שלי היה נראה יותר כמו בוקטיני) עם דג (מוסר במקום בורי), חמאת לימון וצנוברים.
היינו כבר מלאים אחרי העיקריות, אבל בכל זאת חלקנו קינוח אחד של ניוקי ערמונים ברוטב וניל ואמרטו. מנה סופר כבדה, אבל טעימה ביותר.

גם החשבון יצא סביר בהחלט. 2 ראשונות+4עיקריות+קינוח+2 בירות+כוס יין+2 אספרסו הסתכמו ב543 ש"ח. מחיר מצוין עבור ארוחה מפוצצת ובעיקר טעימה להפליא לארבעה. הלוואי שהיתה לנו מסעדה כזו בתל אביב.
 
בשבת, הכנו אצל חברים פסטה ביתית. טורטליני תרד, ריקוטה וזוקיני על פי מתכון מעולה מהבלוג המעולה לא פחות "טוניס שולחן". הרוטב עם הירקות וגם המילוי נהדרים, אבל השוס הגדול הוא הכנת קונפי שום, ושילוב של חלק ממנו בבצק עצמו, וטיגון הירקות בשמן של הקונפי. הבצק ה"שומי" שהתקבל באמת נהדר.
הכפלנו את כמויות הבצק במתכון והכנו גם רביולי בטטה שאילתרנו לבד. המילוי היה בטטה שאפינו בתנור ומערכנו את תוכנה עם בצל מטוגן, קצת מהקונפי שום ופרמזן, והרוטב היה רוטב שמנת פשוט (עם עוד קצת מהקונפי).

לקינוח הכנו טראפלס שוקולד טופי מלוח של עוגיו.נט. שילוב מופלא ממש.