מסתבר שהוא מארח עכשיו רק בסופי-שבוע, כנראה בגלל החום הכבד וחוסר הפעילות בשוק באמצע השבוע.
הגענו אליו באקראי, אני וחבר, לפני כשבועיים באמצע השבוע, ומצאנו את הכיכר נקייה מהשולחנות וכסאותיהם הצבעוניים. 
אבל הבסטה היתה פעילה, ופאוזי הציע לנו טונה טעימה שהכין ולימונדה. ישבנו איתו ודיברנו קצת, וקבענו שנגיע בסופ״ש הקרוב שיזדמן.
אז שבוע שעבר היינו עסוקים, אבל השבוע הזדמן.
הגענו לשם בן זוגי היקר ואני, אותו חבר, וחברה נוספת מיוחדת במינה. 
היה חם נורא בשישי בצהרים, והכיכר היתה נקייה לחלוטין מאנשים. קבוצה נוספת שקבעה ביטלה את הזמנתה, והיינו שם לבד. מה שכן, הרווחנו בשל כך את השולחן הגדול יותר, שהיה שלהם במקור, וגם היה מקורה טוב יותר מתחת לברזנט הגדול ומול המאוורר.
התחלנו עם סלטים, ומלא כוסות מים שמולאו שוב ושוב!!
עיקר הסלטים שם הם על טהרת הכוסברה והלימון, כולם מדוייקים בטעמם. בעיקר אהבתי את החצילים ברוטב עגבניות פיקנטי, ואת הקישואים הכבושים.
החברה המיוחדת, שלא אוהבת כוסברה, לימון וטחינה, וגם לא חריף בשום צורה, קיבלה יחס אישי וכרובית מיוחדת בשבילה חפה מטחינה.
כמובן שהיה גם חומוס, וחצאי פיתות רותחות ומתנור.
על אף שהזכרנו לעצמנו לא להתמלא מלחם וסלטים, לא היתה ברירה אלא לחסל הכל, וגם את הנגלות הנוספות שבאו אח״כ. 
בשלב ביניים, בשביל שלא ישעמם עד שיגיעו הדגים, הוצא לנו סלט עלים גדול וטרי, ושלצערי הרב, ולמרות ששאלתי פעמיים, אני לא זוכרת כרגע את שמם!! אני יכולה רק לומר שלנו הוא נראה בתחילה כמו גרגר נחלים, אבל, זה לא.. 
בכל אופן, הסלט הורכב מהרבה עלים, בצל, גמבה, עגבניות שרי וצימוקים, ושפע של לימון (פאוזי אוהב לימון 
). פרט לזו שהוא היה לה חמוץ מדי, כולנו אהבנו, ולמעשה זה היה סלט מדוייק ומתבקש ליום חם שכזה. יש גם לציין שאף אחד מהסלטים הרגילים הוא לא סלט חי, כך שזו באמת תוספת ראויה.
). פרט לזו שהוא היה לה חמוץ מדי, כולנו אהבנו, ולמעשה זה היה סלט מדוייק ומתבקש ליום חם שכזה. יש גם לציין שאף אחד מהסלטים הרגילים הוא לא סלט חי, כך שזו באמת תוספת ראויה.בשלב הדגים גיוונו הפעם, ובמקום הדניס בגריל שאנחנו לוקחים כולנו בדר״כ, לקחנו בס, דניס ולוקוס, כולם בגריל, ושרימפס מטוגנים עם רוטב שום ולימון בצד.
שלי היה בס, והוא היה מצויין. חיסלתי אותו עד תום. הדניס טעים כמו תמיד. הלוקוס, נו, הוא היה המנה המנצחת לצהריים זה.
מנת השרימפס נעשתה לבקשת הקהל, שכן בדר״כ הם מוקפצים ברוטב. אבל כשהבחור הבין שמולו יושבת מישהי עם טעם קולינרי ספציפי, הוא שינה אסטרטגיה ושאל אותה מה היא בדר״כ אוהבת, על מנת שיוכל להרכיב לה מנה לטעמה, וכך הם החליטו על התצורה הנוכחית. אני חייבת לציין שמאוד אהבתי את הגישה, אני אוהבת כשמקומות גמישים עם לקוחותיהם ופתוחים לשינויים (במידת האפשר) על מנת לרצותם. ובסופו של דבר, אני גם חושבת שצורת ההגשה הזו, עם הרוטב בצד, היתה יעילה יותר (אם כי אני הייתי מבקשת את השרימפסים מוקפצים קלות ולא מטוגנים).
ל״קינוח״ ניצלנו כמו תמיד את העובדה שפאוזי מחזיק אך ורק דגים טריים, והזמנו הפעם סשימי סלמון. (בפעמים קודמות לקחנו דברים אחרים, פעם שרימפס טרי, פעם מולים, וכדומה.)
ועוד קפה שחור טוב לסיום, ושיחה עם פאוזי לפני שהתפרזנו - חלקנו לשוק, וחלקנו הביתה.
בגזרת החשבון, אני לא זוכרת כמה הכל יצא (היתה עוד שתיה קלה), אבל אני גם לא מתייחסת שם לחשבון הכתוב בלאו הכי, כי יש דברים שפאוזי לא מכניס לחשבון ואני חושבת שראויים להכנס (למשל, הסלמון), ואז אני מתמחרת אותם בהתאם, בנוסף לטיפ נדיב.
בסופו של דבר השארנו כ500 ש״ח.
ובשורה התחתונה: על אף החום הכבד, היה מצויין, ונראה לי שנפתח את עונת פאוזי מחדש, ונחזור אחת לשבועיים.