לדיווח המלא בבלוג פה גדול
מל ומישל, בן יהודה 155 תל אביב, לא כשר
מל ומישל היא המסעדה של השף ניר ויימן. באתר המסעדה נכתב כי "ויימן מקפיד על תפריט עונתי, תוך שימוש בחומרי גלם מהשורה הראשונה, הן מהשווקים המקומיים והן בייבוא אישי.
התפריט כולל קלאסיקות איטלקיות לצד מנות בפרשנות אישית ויצירתית. שולחנות עטויי מפות לבנות, נרות ותאורה רכה יוצרים אווירה אינטימית ומלטפת, המשלימה את האוכל המעודן שמגיע מהמטבח.
המסעדה קטנה ומכילה מספר שולחנות בודדים. האווירה מאוד רומנטית.
כשנכנסים למסעדה, שוכחים מכל הכיעור שאופף את רחוב בן יהודה בחוץ. המקום חשוך, עם נרות על השולחן, ומפות לבנות שעוטפות את השולחנות. כל זה יוצר אווירה רומנטית להפליא.
אבל העיקר זה האוכל אז ככה :
- התחלנו עם לחם הבית: לפתיחה קיבלנו לחם הבית, על חשבון הבית. לחם מעולה ממש. פריך מאוד, עבה ומתקתק. הזכיר פרנץ' טוסט שאכלתי לאחרונה בדיינר מצוין באמריקה, רק עבה יותר. הוגש עם שמן זית ובלסמי וחוסל מייד.
- ארטישוקים צרובים על פולנטה רכה ופירורי לחם סיצילאניים (58): פולנטה נפלאה, לא כבדה מדי (כמות סבירה בהחלט. יותר מזה היה עלול להיות כבד מדי) בעלת טעם עשיר, עם הרבה חמאה ופרמזן במרקם סמיך. גם הארטישוק היה מצוין, חמצמץ מעט. פירורי הלחם היו טוויסט טעים בהחלט. פתיחה מצוינת לארוחה
- ארנצ'יני: כדורים במילוי אפונה ואורז (23): הגיעו 2 כדורים גדולים. מילוי מוצלח, עם טעמים מודגשים של אפונה ושל המנטה. וריאציה מעניינת לארנצ'יני המוכר שכולל בדרך כלל גבינה. יחד עם רוטב הפסטו זו היתה מנה קלילה, טובה וטעימה מאוד. באופן אישי אני נשאר עם ההעדפה לארנצ'יני עם גבינה אבל גם זה היה נהדר.
- ניוקי פריזאי: בצקניות גבינה מוזהבות בקרם כמהין לבנות (84) : אחת ממנות הדגל של המסעדה שלא איכזבה. הניוקי, אשר נצרבו מעט והיו מעט קשים, היו עם טעם עשיר של גבינה קרם הכמהין, שבין היתר כלל יין לבן ושמנת בנוסף לכמהין, היה מתקתק ועשיר ולא מתוק מדי (בשונה לניוקי מרוסטיקו למשל). איזון טעמים מושלם. זו היתה מנה טעימה וטובה. מצידו השני של השולחן נרשמה הסתייגות קלה, והאישה פחות אהבה את המרקם המעט קשה של הניוקי אך עדיין טענה שהמנה טעימה.
- טורטליני תוצרת בית במילוי אנטריקוט וכבדי עוף בציר עגל ולימון (88): כאן היתה תמימות דעים: מנה לא מוצלחת. הבצק היה טוב ועם הרבה מילוי, אך הטעם היה אנמי והטעם היה חלש. זה הזכיר לנו קרפלעך חסר טעם של פולנים שאכלנו בעבר הרחוק והשתדלנו להדחיק. גם הרוטב הלימוני העדין לא תרם במיוחד.
- טירמיסו (38): טירמיסו מצוין. אמנם ההגשה מעט לא אסתטית, אך הטעם... אוי הטעם! הוא היה מתוק במידה, במרקם קרמי ואוורירי,עם טעם קפה מודגש בהחלט (בשונה ממסעדות רבות שאכלתי לאחרונה. לא יכותי להפסיק לאכול ממנו.
- קרפ מסקרפונה (36): הקרפ הגיע עם ריבת חלב, ודובדבנים. גבינה מתוקה, קרפ רך, עם רוטב שנותן טוויסט חביב. מנה קלילה ונהדרת גם כן.
לסיכום: נהנינו מאוד. זו היתה ארוחה מוצלחת מאוד. חששתי ממנות מיניאטוריות שמתומחרות בהגזמה אך זה לא קרה. האווירה היתה רומנטית, השירות נעים, מוקפד מאוד וגם יפה (מלצריות מצודדות מראה) והכי חשוב- האוכל היה נהדר.
