קיץ 1978, החונטה של חורחה וידלה העריץ הארגנטינאי משליכה חפים מפשע ממסוקים בעודם חיים ללב-ים שורץ כרישים,   אמהות בוכיות שילדיהם נעלמו החלו להפגין כשנה וחצי לפני המונדיאל בכיכר מאי בבואנוס, כל יום חמישי בשעת צהריים הן התאספו להפגנה והתארגנות בלתי חוקית, הניפו מטפחות לבנות ומחו על הרשע ועל הרוע של וידאלה,

 

בקיץ 78  החל שם מונדיאל מדהים, הייתי ילד בן 13 ובגמר תמכתי בארגנטינה, רוב הישראלים כמובן תמכו בהולנד, אני אוהב תמיד לעשות מה שהמיעוט עושה, אני בעד האנדר-דוג באופן סיסתמטי או סיסטמתי:)

 

הגמר מילא את כל הציפיות, הוא נערך במגרש הביתי של ריבר-פלייט, אצטדיון המונומנטאל, הכוכב של הולנד לא הגיע לארגנטינה כאות מחאה והזדהות עם אזרחי ארגנטינה, מריו קמפס הבקיע ראשון, הקהל היה אחוז אקסטזה, פתיתי נייר הועפו לכר-הדשא, השדרנים איבדו את מיתרי הקול, או אז הולנד השוותה, אבל זה לא מנע מארחנטינה לנצח בהארכה וממני לשמוח בשמחתם.

 

בכל אופן היום סעדתי אצל אדוארדו מסעדה ארגנטינאית שבחלל שלה יש ציורים מקסימים, ציורי גרפיטי שממש מזכירים את רחוב  קמינטו הצבעונה בשכונת לה בוקה, אומרים שבזמנו צבעו את הרחוב הזה  צבעים שלקחו צבע שנותר מצביעת האוניות, זו שכונת מהגרים, כולל המון איטלקים, גם במסעדה יש מנה ראשונה מדהימה:ויטאלו טונטו, לרוע מזלי שהזמנתי בעל פה לא עיינתי בתפריט אולם זה טוב כי ככה יהיה לי תירוץ לשוב לאדוארדו,

 בעשר וחצי היום לגמתי אספרסו אצל "קפה אווה" הקפה עבר שינוי וכיום יש שם תפריט נחמד לארוחות קלילות, אז נזכרתי באדוארדו וחשבתי לבדוק אם הוא עובד, חייגתי אליו, ענה לי בנימוס במבטא ארחנטינאי כבד, אמר לי להגיע ב:1100, 

הגעתי אליו כמו טאטאל'ה

 

מלצרית ג'ינגית חמודה ממוצא רוסי המליצה לי לשתות בירה צ'כית "פרימטור, בירה בסגנון בווארי, ווייס ביר כזו, נהניתי מאוד מאוד,

לפתיחה ביקשתי זוג אמפנדס שהגיעו לוהטים מהתנור, הבפנוכו שלהם היה לא פחות ממושלם, רוטב צימצורי ביתי שימש לי לטבילה, ביחד עם הבירה זה היה מושלם,

 

את המנה העיקרית  הכינו לי בינתיים, זה היה נתח בשם:ואסיו, נתח שמגיע  מחלק שמתחת לחזה של העגל, נתח טעים במיוחד, בעברית  הוא נקרא:כסליים או נתח פאלדה,

מנה ענקית של לפחות:300 גרם , היה מושחת ומעולה, בשר רך, סלט ירקות הוגש ביחד עם המנה,

 

לקינוח לא ויתרתי על פלאן קרם קרמל וריבת-חלב,

המחיר היה מפתיע לטובה, האוכל מעולה, טעם בייתי, אדוארדו אדם מקסים, דיבור רך ועדין ומנומס, צילמתי כרטיס ביקור שלו, ממזמן לא נהניתי ככה ממסעדה ועוד בפגישה הראשונה ביני לבינה, אין ספק שאשוב לאדוארדוס,

הוא שוכן בלב רחוב העצמאות הסואן, ממש מטרים ספורים משער-פלמר,

מקום מושלם, יש שם בירות כמו נגב, יינות אדומים מארחנטינה ועוד ועוד הפתעות