[הברזל, רמת החייל]

 

במסגרת עיסקית מהעבודה הלכנו היום לטוקו של רז ניצן. בסושי סמבה לא יצא לי להיות. למי שכן היה לא היה ממש ברור ההבדל. אותו ציר אסייתי שרז ניצן שולח ממנו זרועות לכל מיני כיוונים. כאן זה נקרא "Assian and more". ה-more הזה די משתולל וכולל מנות כמו קבב ברזילאי מצד אחד של העולם ופסטה פרימוורה מהצד השני. לא כל כך ברור לי למה לא פשוט להגיד שזו מסעדת שף ולקרוא לה Chez Nizan במקום לעשות שמיניות באויר עם ה-Assian.

 

העיסקית כוללת מנה ראשונה ושתיה במחיר העיקרית. עיקריות יש ב-59, 69 ו-89 ועל תן ביס מקבלים הנחה נוספת.

 

מהראשונות לקחתי סלט לאו שזה סלט כרוב לבן אדום ונבטים. לא אהבתי את התיבול של הסלט. נורא קיוויתי שזה יהיה משהו קריר וחמצמץ בסיגנון סלט הנבטים של שגב וזה היה בכיוון שונה לגמרי ודי מאכזב.

 

עיקריות שנבחרו 

 

משך הארוחה היה מאד ארוך לעיסקית. הרבה זמן נשרף גם על לחכות לשולחן, גם עד שהגיעו לקחת הזמנה וגם עד שהגיעו המנות (נראה לי שנפלנו אחרי שולחן ענק של איזה 20 איש ולכן המנות שלנו התעכבו בגללם).

 

משך הזמן המאד מאד ארוך (למעלה משעה) הוא הסיבה העיקרית שכנראה לא נחזור לשם למרות שה-VFM עם ההנחה של תן ביס (48 שקל במקום 59) הוא די טוב ולמרות היצע לא רע של מנות (היו שם לפחות עוד שלוש מנות שרציתי לבדוק). 

 

לארוחת ערב, לעומת זאת, לא הייתי בוחר את המסעדה. גם רמת הדיוק במנות שלא מספקת אותי לארוחה של בילוי בערב וגם העיצוב של המסעדה שלא כל כך מדבר אליי. לעיסקית - אם גורם הזמן לא מהווה בעיה - זו אופציה סבירה, בתנאי שלא מגיעים עם ציפיות רק בגלל האימג' שמדביקים לשף במסגרת הריאליטי שבו הוא שופט.