עם הוודע דבר תחזית מזג האויר הסוער לסופ"ש הודיעה אימי על החמין הראשון של החורף וכוווולם מוזמנים. באותה השבת בדיוק הצלחנו לאחר מאמצים לתאם בראנצ' משפחתי עם משפחת בן הזוג לציון יום ההולדת שלו ושל אחותו המתקיימים בסמיכות. לרגל המאורע הזמנתי שולחן לשישה בדליקטסן.
שבת בבוקר היתה שמשית וללא ענן קרוב וקומת המסעדה היתה מלאה והומה. השרות כרגיל היה יוצא מן הכלל, כולל שני קנקני מים שהגיעו לשולחן ונמזגו עם הגעתנו עוד בטרם הזמנו פירור אוכל.
חמותי ואני חלקנו את הבוקר דליקטסן- מגש דגים וגבינות שכלל בצד הדגים מקרל בעישון חם, סלמון בעישון קר, איקרה שלא באמת נגעו בה והרינג מלוח בשמנת ובצל ובצד הגבינות פטה מלוחה, גבינת עיזים בסגנון פרומעז וגבינת שמנת. הדגים חוסלו בתאבון רב וההרינג הזכיר לי את הדג שסבא שלי ז"ל היה מכין עם פרוסות של בצל ועגבניה בין שכבות הדגים ושהיום אני מצטערת שמעולם לא ביקשתי את המתכון. עוד הוזמנו שני בייגלים עם גבינת שמנת, פנקייק תמני שהוא בעצם שני עיגולי מלווח עם רסק עגבניות וסחוג בצד, שקשוקה אדומה וסקונס לקינוח שהיה מעט מאכזב כי יובש בחימום וכלל צימוקים שאצלנו לא חובבים יותר מדי. מלבד כל זאת זרמו לשולחן סלסלות לחמים שכללו לחמים שונים (לחם הזיתים היה להיט), מאפה עוגת גזר קטנטן ועוגת תפוזים מצויינת שמולאו כל פעם מחדש, קעריות חמאה רכה ושתי צנצנות ריבה- תות ותפוח. הביקור היה מאד מוצלח ומלבד הרעש (שהיה צפוי בשבת בצהרים) נהננו מאד. חמותי העירה לגבי סלידתה מחנויות אוכל המאפשרות כניסת כלבים אבל נראה לי שבתל אביב קשה למצוא חנות שלא מאפשרת...
מארוחת הבוקר לשולחן ארוחת הצהרים והחמין של אמא (אבל ממש- החמים הסיעו אותנו מן המסעדה לאמא שלי והשולחן כבר נערך וחיכה לנו). נשנשתי קצת מהסלטים שהיו ליד אבל לקחתי קופסאות שחוממו לארוחת ערב מאוחר יותר. אין כמו חמין של אמא...