אנחנו נהנים שם וגם יוצא להמליץ כאן כששואלים פה ושם, אבל חובה לציין שהאוכל קצת יותר מידי "פגע ופספס" לטעמינו, וזה קצת חבל. 

זה אולי המקום היחיד בתל אביב ששואל בין 18-20 אם יש הזמנה, ובהחלט היה די מלא, המוזיקה הערבית בהתחלה בווליום מיותר ולאחר מכן הרבה יותר נעים. 

באוכל כמו שכתבתי בעבר, מורגשת יותר מידי יד חובבנית ואפילו קצת ילדותית ולא יזיק לעבוד קצת על הטעמים וקצת יותר טיונינג בטכניקות הבישול ובתבלינים, במסגרת המבצע חלק ניכר מהמנות מקבל תמחור ראוי (במציאות של היום, זה אך ורק תמחור ראוי ולא יותר, מצטער..), יש כאלו שגם בחצי מחיר לא ממש ראויות.

הפסטות בהחלט כן ראויות אם כי קצת "גסות", עדיין יש לדעתי לא מעט עבודה על רטבים ובניית טעמים ואיזון, ובעיקר אם זה גודל המנות בתמחור המלא אחרי שמונה, אז יוצאים משם עם חור בכיס ודי רעבים :

רביולי שרימפס טעים, אפילו מאוד, רק שאין שם שום בשורת שרימפס מעניינת, מעבר לבדל שניים מהסוג הפשוט ביותר. עדיין, טעים. 

רביולי גבינה ותרד נדמה לי, פטריות ועוד משהו, לא רע בכלל, שוב דרוש איזון ועוד עבודה על הירקות הקלויים ובעיקר הרוטב הקצת אגרסיבי מידי.. 

הפולנטה גם כן רחוקה מלהיות המדוייקת שפגשנו בה, אבל היא טעימה, אין מה להגיד.. 

הבעייתיות המרכזית - מנת פילה מוסר ים גרועה ותמוהה, עם שערות קדאיף מטוגנות, חתיכת פילה קטנה עשוייה ככה ככה, "ריזוטו" רע, מין סלסת עגבניות טעימה בפני עצמה אבל לא קשורה לכלום, לצערי פשוט מנה חובבנית שהיא סוג של תמרור אזהרה לאיך יכול להיראות אוכל באמת לא מוצלח במקומות "שכונתיים" נעימים מסוג זה. גם ב 60 ש"ח מנה מאוד לא ראוייה, ב 120 ש"ח ובגודל הזה של חתיכת הדג, הייתי שוצף וקוצף לגמרי  

גם קינוח הגבינות היה מנה חלשה מאוד שלחלוטין אינה מצדיקה מחיר מלא של 36 שקלים חדישים. 

 

אז עדיין, מקום משתדל וחמוד מאוד לישיבה כשאין מוסיקה מחרישת אוזניים, עבורינו במציאות המחירים העכשווית יישאר תמיד 18-20, אבל גם אז סוג של בזהירות ובעדינות עם האוכל, יש מנות ראויות ויש אחרות שממש לא.