למרות האירועים יוצאי הדופן האחרונים, הצלחנו להתנתק לארבעה ימים ולהנות מעיר שהיתה מהממת כתמיד, גם אם שקטה מהרגיל.

 

תכף אשתדל לפרט קצת על המסעדות בהן ביקרנו, אבל אציין גם שהיינו, בהתאם לשמנמנות המבקרות בלא מעט פטיסרי החל מהבסיסיים כמו ל'דורה ואנג'לינה בהם אכלנו ארוחות בוקר, לקלייר ולז'אק ז'אנן.

בחלק מהמקומות היינו בחסות הסיור של שרון (שלפעמים מבליחה פה) שלמרות ההיכרות המעמיקה של אחותי עם פריז הצליחה לחדש אפילו לה.

 

אז בקצרה על הפטיסרי שאני זוכרת:

באנג'לינה אכלנו את ארוחת הבוקר הראשונה. חלקנו ארוחה אחת. ולאחריה קינחנו בקינוח שלהם - המון בלאן. גולת הכותרת באנג'לינה היא השוקו החם כמובן שהיה נפלא. אני פחות מתחברת למון בלאן כי זה מתוק לי מידי אבל אחותי מאוד אוהבת. עם האורחה הוגשו 3 מאפים מהם זכור לי לטובה מאוד המאפה עם הוניל והצימוקים. וריבת הפטל היתה מצויינת.

 

בל'דורה אכלנו את אותה ארוחת בוקר (כלומר המורחבת, זו שמגישים גם חביתה וסלט פירות עם המאפים הבאגט החמאה והריבה בתוספת פעמיים שתיה). הארוחה היתה טובה. מודה שויתרנו הפעם על קינוחים וכו' מפאת קוצר זמן אבל הם מוכרים לשתינוויש כל כך הרבה אחרים עוד בדרך...

באותו הערב גם ביקרנו בז'אנן. הזמנו את הפאי לימון ובזיליקום (כי אי אפשר לוותר), עוגת מוס שוקולד מאותו היום (נגמר המילפפוי. אם יש לא לפספס) וכמובן, שוקו חם, שהוא לטעמי השוקו הטוב מאלו שלי יצא לטעום. הוא פחות מתוק ועם קצפת יותר עשירה ופשוט נפלא. 

 

היום השלישי היה בסימן מתוקים. בדרך לשוק עצרנו במאפיה שבה לדעת אחותי (ולמחרת גיליהנו שגם לדעת שרון) מוגש קרואסון החמאה הטוב בעיר - בל סוכרה (Blé Sucré). מאחר ואנחנו שמנמנות אחותי החליטה שצריך 3 מאפים לשתי בנות וכן ארוחת הבוקר שלנן היתה קרואסון חמאה מעולה, בריוש עם פטל (בריוש או פרמבואז) שאני מאוד מאוד אהבתי ושזון תפוחים שאני אישית פחות אוהבת כמאפה. הוא כבד לי מידי. 

לאחר סיבוב בשוק התקדמנו לכיוון המארה, ולמרות שלארוחת אחר צהריים היינו מוזמנים למקום שמגיש קינוחים כמנה עיקרית, עצרנו לטעות מהאקלרים של ג'ני ( L' Eclair de Génie). גם כאן אותי ניסתה לשכנע אותי שלשתיים מגיעים שלושה אקלרים אך הפעם עצרתי את ההפקרות בזמן ואכלנו רק שניים: קרמל בר-סלה (כי אין כמו קרמל מלוח. לא מבינה איך אפשר לאכול קרמל רגיל. בחיי) ושוקולד פסיפלורה (שאני חושבת הפך פופולארי עם המוגאדור של פייר הרמה). 

על ארוחת הקינוחים שבה ישבנו בסוף 3 שעות אכתוב בנפרד.

 

את היום האחרון לצערנו פתחנו בסיור עם שרון, שבו אכלנו לא מעט מתוקים ומרמלדות ואני מודה שלא זוכרת מאיפה לקחנו כל דבר. 

קרואסון שקדים (שאני אישית תמיד חיבבתי כקרואסון האהוב עלי) לקחנו בלה בון מרשה

אח"כ עצרנו לטעום מרמלדות אצל אחד מהפטיסיירים המוכרים אבל איני זוכרת אצל מי.

בלה מזון דו שוקולה (הבית של השוקולד בתרגום חופשי) אכלנו את אקלר השוקול דשהיה לא פחות מפנטסטי.

ואצל קלייר מ - לה גאטו ודו פה (העוגות והלחם אבל לא סגורה שזה באמת השם) אכלנו באבא או רום נפלאה.

משם לקחה אותנו שרון לקפה פושקין שעושה קינוחים צרפתיים בהשפעה רוסית ושם טעמנו עוגה מצויינת שאינה זוכרת את שמה אבל המרכיב העיקרי בה הוא דבש כוסמת. ולמרות שהיא מאוד מתוקה (וכאמור איני אוהבת מתוק מידי) היא היתה מצויינת כיוון שזו מתיקות מסוג אחר לגמרי.

בארוחת הצהריים של אותו יום אגב, אכלנו את מה שבעיני היה הקינוח הטוב בטיול... אבל על זה בפוסט נפרד.