רק בשבוע שעבר גילינו, באיחור אופנתי, שנתי שפריר מבלזק מצא לו בית חדש בפרסקו, מסעדה שאנחנו מכירים ומחבבים כרומניה עממית עם בר סלטים עשיר וקבב רומני נהדר. מובן שאצנו-רצנו לדגום. הזמנו מקומות לשבת בשבע בערב - מה שלא היה נחוץ כי כשהגענו המקום היה ריק לחלוטין. היא עדיין ממוקמת ליד מכולת רוסית, אבל איך שנכנסים רואים שהכיוון השתנה: הגריל העצם עדיין עומד שם, מאחורי הבר, אבל את המקום בו עמד בעבר בר הסלטים תופסת עכשיו כוננית יין. ברקע מתנגנת מוזיקת אמצע הדרך (הריצו שם את כל אלבום האוסף של סטינג) ועל השולחנות יש מפות עם ראנרים מבהיקים מסטן סגול ושני סטים של סכו"ם. גם התפריט השתנה: המנות "מהמולדת הישנה" נדחקו לעמוד השני. בעמוד הראשון היו ראשונות ועיקריות שנשמעו מעניינות מאוד. ויש גם כמה דילים מענינים שלא לקחנו מפאת קוצר זמן והזמנה של בקבוק יין (גוורצרמינר של יקב מקומי שלדאבוני שכחתי את שמו. אולי תבור?), שייתרה חלק מהן.
הוזמנו (וסליחה מראש על חוסר הפירוט, מגבלות אכילה זמניות מנעו ממני לטעום את רוב המנות):
שלוש ראשונות: קלאמרי צרוב מוצלח; "אפשר לקרוא לזה סביצ'ה" שהיה יותר כמו סלט בטעמים חמצמצים מודגשים; ושרימפס עטוף בביקון עם קטשופלפלים (כך במקור) וטעם חרוך נהדר שאני מתענגת גם עכשיו מעצם המחשבה עליו.
ארבע עיקריות: שתי מנות של פירות ים ברוטב מתקתק וייחודי של דלעת, ג'ינג'ר ושום; סטייק לבן שהיה עשוי נהדר בפני עצמו, שהוגש עם רוטב אספרסו שהלם אותו מאוד; טיבון ברוטב עשבי תיבול ואגוזים שחוסל עד העצם. אני, לדאבוני, אכלתי בעיקר את הצ'יפס.
שני קינוחים: פבלובה שוחה בבריכת קצפת, תותים ופירות יער שאני נהניתי ממנה עד מאוד; ועוגת שוקולד בננות "שזכתה בפרסים" (כך המלצרית שלנו). כששאלנו איזה פרסים בדיוק נתי עצמו הפציע מהמטבח כדי לעשות תיאום ציפיות. מסתבר שהפרסים זה מקום ראשון באיזה סקר גולשים של וואלה. גם מהעוגה הזאת לא טעמתי (בחילות ארורות!) אבל לא נרשמה התלהבות גדולה מדי בשולחן. אם כי יש לציין שהעוגה הוגשה עם תלולית של חמאת בוטנים, והסועדים השכילו רק בדיעבד לשלב בינה לבין העוגה.
חשבון: 700 ש"ח בדיוק לארבעה סועדים.
מסקנות: התפריט נראה נהדר ואנחנו בטוח נחזור לדגום מנות נוספות מהתפריט, ולאכול עוד קצת מהשרימפס בבייקון הנהדרים האלה. אני ממש מקווה שבפעם הבאה שנגיע נראה שם קצת יותר אנשים.