כן, אנחנו זריזים. הטיזרים בפייסבוק בהחלט עשו לנו את זה והחלטנו לקפוץ לבדוק האם המקום שווה לפחות כמו הפונדק.

למי שלא יודע, החברים מפונדק דה לוקס פתחו במקום הדיזי בככר דיזנגוף (מול רב חן) מסעדה חדשה בשם טראק דה לוקס, קצת התאכזבנו שלא מדובר במשאית אוכל אמיתית אבל אז בחפירות גילינו שעריית תל אביב מסרבת לכאלו באופן גורף. המקום נקרא כך על שם המשאית שנמצאת באמצע המסעדה והיא למעשה עמדת הרכבת המנות של המטבח ואפשר לראות את האוכל יוצא. המקום היה גדוש אנשים שהזמינו מראש וגם מזדמנים דבר שלא הקל על הצוות שם.

 

השורה התחתונה - טעים שם אבל הם חייבים להשתלט על המטבח.

המלצרית שלנו, רותם, הייתה אחת המלצריות המעולות שנתקלתי בהן בעיר, שירות טוב, מצחיק, חייכני, היא התמודדה עם בעיות בקלילות וביעילות ונתנה לנו באמת חוויה מארוחה שהייתה יכולה להסתיים קטסטרופלית בעיקר עקב טעויות של המטבח.

 

היינו ארבעה והזמנו שולחן לשעה שמונה, כשהגענו היינו צריכים להמתין כרבע שעה עד שהשולחן יתפנה ובינתיים פונקנו בבירה (רבע לדעתי). 

כשהתיישבנו נגשה המלצרית והציעה לפתוח את הארוחה עם אחד הנשנושים שיש להם בתפריט - נאגטס זנב שור . בשר זנב שור (שבושל עד לרכות מושלמת) מטוגן בצורת נאגטס. המנה הוגשה עם רוטב ברביקיו שלא הרגיש תעשייתי. המנה הייתה חמודה אבל היו חסרים לי טעמים חזקים יותר מהבשר.

 

כמו כן, הזמנו 3 פעמים גולדסטאר ורק אני הייתי חייבת להיות מיוחדת עם פאולנר.

 

עד כאן הכל היה בסדר והמשכנו להזמין 400 גרם חזה אווז, 200 גרם כתף חזיר מפורקת, פולד פורק פנקייק, 400 גרם בריסקט ופרייד צ'יקן.

ביקשנו מהמלצרית במיוחד והיא אף ציינה בהזמנה שמנות החזיר יוגשו בנפרד משאר המנות לטובת הבחור שלא אוכל חזיר. לצד המנה ביקשנו מק אנד צ'יז וצ'יפס ובחרנו את האופציה עם הגבינה. עד שהאוכל הגיע הגישו לנו רטבים לבשר - מיונז, קטשופ ביתי, אותו רוטב ברביקיו ורוטב נוסף מעט פיקנטי יותר.

 

למרות שהמלצרית ציינה להוציא את החזיר בצלחת נפרדת, כל המנות הגיעו ביחד (כמעט כולן אבל אני מקדימה את המאוחר), הסברנו למלצרית שהגישה את המנות (מלצרית אחרת שאני לא יודעת את שמה) שביקשנו במיוחד בנפרד כי עכשיו הבחור לא יוכל לאכול את הבשר. המלצרית לקחה את המנה למטבח והבטיחה שיכינו חדש. 

 

כאן הגיעה למעשה הבעיה הגדולה ביותר - הטבח שעמד שם (מזכירה, מטבח פתוח), פשוט חילק את מחדש את המנה לשתי צלחות. רק שבמקרה ישבנו מול החלק הפתוח של המטבח וראיתי אותו עושה את זה. בהתחלה כשהמלצרית החזירה את המנה (שוב אותה מלצרית שנייה) היא ניסתה לטעון שראתה אותו מכין חדש אבל הסברתי לה שבמטבח פתוח רואים הכל ולכן לקחה את המנה אחורה כדי שיכינו לנו חדש (ובוא נודה בזה, לוקח יותר משתי שניות להוציא מחדש מנה...). המלצרית בהמשך התנצלה וטענה שפשוט לא ידעה איך להגיב, הטבח שעשה את הטעות גם עבר לחלק האחורי של המטבח עד סוף הערב, אני לא יודעת אם זה בגלל רוטציה או בגלל המקרה.

 

בינתיים המלצרית שלנו החליטה להזמין אותנו לצ'ייסרים ואפילו שכנענו אותה להצטרף.

כאשר הגיע הבשר גילינו שחסרים לנו הבריסקט והפנקייק - המלצרית (שוב השנייה) התנצלה ואמרה שנגמר הבריסקט כנראה בתוך כל הבאלאגן עם ההחזרה של המנה לא אמרו לנו ולכן שאלה אם יכולה להזמין לנו בשר צלעות במקום, בהמשך התברר שגם את הבשר הזה אין ולכן ויתרנו כליל על ה 400 גרם הללו.

 

400 גרם חזה אווז היה מצויין וכולנו התלהבנו, השומן טופל מצויין והוסיף המון לטעם של המנה, כולנו התלהבנו. מהפרייד צ'יקן לא טעמתי אבל הבחור נהנה ממנו. כתף החזיר הייתה טובה ותובלה כראוי, עדיין חבל לי שלא הזמנו את בטן החזיר במקום. 

 

אחרי המנות הללו קיבלנו מהמלצרית קורן דוג - נקניקיית בקר בציפוי בצק שעשוי מקמח תירס ומטוגנת בשמן עמוק. החיסרון המשמעותי של המנה היא היעדר הטעם של הנקניקייה. הנקניקייה לא הייתה דומיננטית בשום צורה ולא הייתי מבדילה בינה לבין נקניקיה של זוגלובק וחבל שהמנה כל כך התפספסה.

 

לפנקייק לקח יותר מדי זמן להגיע אבל הוא לחלוטין היה שווה את ההמתנה. פולד פורק פנקייק - שלושה פנקייקים מסודרים על שיפוד וביניהם המון בשר כתף מעורבב עם חלפיניו כבוש ובצד הרבה מאוד קרם פרש שלדעתי הוקצף קצת כיוון שהיה אוורירי מאוד. זו לחלוטין מנה ששווה לחזור בשבילה למקום.

 

אחרי המנה הזו החלטנו לעבור לכיוון של קינוח:

אני שמתי עין כבר מהרגע הראשון על גלידה אמריקאית שמגיעה עם שבבי בייקון - המנה הזו אכזבה אותי ובענק. הגלידה עצמה הייתה קרחית (כלומר עם שבבי קרח בפנים) ולכן בעלת מרקם לא נעים וגם הטעם לא היה מודגש מספיק. בנוסף, הם חותכים את הבייקון קטן ורק לאחר מכן מטגנים אותו דבר שהופך אותו לספוג שמן אבל לא קריספי. נכנעתי אחרי חצי מנה. הערתי למלצרית והיא ביקשה שאגיד זאת למי שכנראה היה המנהל שלהם, הסברתי לו את הבעיות והוא כנראה החליט שלא לחייב אותנו על המנה.

הקינוח השני היה עוגת גבינה ואוריאוז , אחת הטובות שטעמתי מהז'אנר הזה ובהחלט נהנתי ממנה.

פונקנו גם בקינוח שלישי של כדורי פרצעל עם שברי בוטנים עטופים בגנאש שוקולד - מסוג הקינוחים שאני אישית מאוד אוהבת.

 

גם שלב הגשת הקינוחים היה בעייתי - מלצר שלישי הגיש לנו אותם ולא ידע שמדובר בפינוק מצידם, הם גם התבלבלו והוציאו עוגת תפוחים במקום עוגת הגבינה וכך החזרנו את שני הקינוחים הללו למטבח, רק אחרי שהמלצרית שלנו הגיעה היא הסבירה את הפינוק ותקנה את עניין עוגת הגבינה.

 

עוד תקלה הייתה כשנחנו מהקינוחים וצצו לנו על השולחן צ'ייסרים של ערק וקמפארי שלא הזמנו ולא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים. שאלנו את המלצרית שלנו שלא ידעה על מה מדובר ובבירור התברר שמי שהניח לנו את הצ'ייסרים התבלבל בשולחן. עוד לפני שהלכה לברר היא אמרה שאם זה לא מהר היא מזמינה אותנו לעוד סבב של צ'ייסרים ואכן כך היה.

 

גם בחשבון הייתה טעות וחייבו אותנו על מנת הבשר שנגמרה, היא תקנה את הטעות וכמובן התנצלה.

 

המקום רץ בסך הכל כארבעה ימים ואין ספק שהאוכל עשוי טוב, למקום יש גם צוות מאוד משתדל ושגם יודע לארח - תקשורת טובה יותר בין המלצרים ובעיקר מטבח מתפקד כמו שצריך יהפכו את המקום למצויין. בכל מקרה אין ספק שנחזור לנסות עוד מנות (כמו הטריילר טראש בורגר) אבל קצת אחרי שיסיימו את ההרצה ויסגרו על עצמם.

 

263 שח לפני (אבל אחרי 30% הנחה).