היינו אתמול בערב. למצוא חניה היה מאתגר, אבל בסוף נמצאה חניה יחסית קרובה.
הוזמנו שתי ארוחות בוקר של כריך קרוסון כריך קרואסון עם סלמון מעושן, גבינת שמנת , ביצה קשה , רצועות מלפפונים ושמיר + מיץ תפוזים שעל פי התפריט נסחט במקום. חברה הזמינה גבינית ריקוטה ושוקו.
ראשונות הגיעו שתי כוסות של מיץ תפוזים. לא יודעת מה עבר עליהן לפני שהגיעו אלינו, אבל מיץ תפוזים סחוט במקום זה לא היה, או לפחות לא הרגיש ככה. הניחוש האופטימי יותר היה שמדובר במיץ של פריגת. לי זה הרגיש מתוק מידי אפילו מכדי להיות זה. שאלנו את המלצרית והיא אמרה ש״הבחור הרגע סחט את המיץ!״. אמרנו שזה לא מרגיש ככה וביקשנו להחזיר. המלצרית לא אמרה כלום, לקחה את שתי הכוסות ונעלמה. לא הציעה שום דבר במקום. גם לא כוס מים.
אחריהן הגיעה הגבינית והשוקו. השוקו היה סבבה (שוקו מחלב ושוקולד מומס). על הגבינית אמרה החברה שהיא מרגישה לא טריה.
שני הקרואסונים שהגיעו היה טעימים. נו, לפחות זה. אבל הציפיות העיקריות שלנו מהמקום היו בגזרת הקינוחים.
אחרי שסיימנו את ארוחת הבוקר, ללא שתיה, ביקשנו שתי כוסות מים והלכנו לבחור קינוחים מהויטרינה - נבחרו המילפיי וקינוח עגול קטן של תותים, קרם שמנת ואגוזי פקאן. מה כבר יש להגיד עליהם? בעיקר כלום. היה פסדר. לא יותר ולא פחות. כשאני חושבת עליהם ליד הקינוחים של רביבה וסיליה נניח - מאכזב.
לא יודעת, באמת קראתי הרבה דברים טובים. גם חברים אמרו שהיו והיה טעים. אולי להגיע לשם בחמישי בערב זו טעות וצריך להגיע בשעות הבוקר כשהכל (בתקוה) באמת טרי. כנראה שלא נבדוק את העניין.