אחרי היקבים קפצנו לשנת צהריים קצרה במלון וכן שחייה בברכת המלון. לאחר מכן נסענו למסעדת עזבה בראמה. כשהגענו היה במקום זוג אחד נוסף בלבד ולכן הייתה תמוהה השאלה של המלצר האם הזמנו, עם זאת, עד סיום הארוחה המקום התמלא והתברר שכל השולחנות היו מוזמנים.
המסעדה היא מסעדה המגישה אוכל ערבי מקומי ונראה שבני משפחה אחת מנהלים את המסעדה, משרתים את הלקוחות ומבשלים את האוכל. השירות לאורך הדרך היה טוב ויעיל ונראה שהמלצר היה מרוצה מבחירות האוכל שלנו.
לראשונות חלקנו:
עכוב על פי מה שקראתי, נראה שקיבלנו את השורש והוא בושל עם בשר וגרגירי חומוס. מנה מיוחדת וטעימה מאוד.
קישואים מבושלים בלבן - קישואים בלבן חמצמץ על מצע של איטריות ואורז. מנה מצוינת. הבחור מעט נהנה פחות בגלל הטעמים החמצמצים.
לעיקריות חלקנו:
שישברק - כיסונים מולאים בשר ומוגשים ברוטב יוגורט עשיר. מנה מצוינת, חמצמצה ופשוט תענוג.
בקר עם חשווה (אורז שבושל עם בקר) - המנה המאכזבת של הארוחה. האורז היה טוב אבל חתיכות הבקר הגדולות היו יבשות ובכלל היה חסר רוטב להכל. היוגורט שהוספתי הציל את המנה אבל רק מעט.
לקינוח:
עוגת גבינה וסולת - קינוח עצום ממדים. הדרך הכי טובה לתאר אותו היא כהכלאה בין בסבוסה לכנאפה. עוגת סולת רכה רכה שבתוכה משובצות חתיכות גבינה. המנה טעימה בטירוף אבל ענקית. ארבעה אנשים היו יכולים ליהנות מהקינוח הזה.
סך הכל, כולל קנקן לימונדה – כ 250 לפני.
חזרנו למלון שמחים וטובי לבב מהארוחה המצוינת והתמקמנו מול סדרות שאנחנו אוהבים עם בקבוק העלמה אדום שנרכש בבוקר.