שיפודי אל אמיר, ביר אלאמיר, נצרת

ביום הראשון  לטיול הצפנו לנצרת.
התכנון במקור היה לבקר במסעדת אל רידא , אבל הגענו מוקדם והיא היתה סגורה. עקב החום הכבד לא המתנו והלכנו לאלאמיר.

אני ממזמן בא בלי ציפיות לאכול טוב במקומות האלה. שלא תהיה נפילה קולוסאלית, אני אומר. באתי, נכנסתי, ראיתי 4 גברים ערבים, שיפודים, חומוס צ'יפס וסלט.

כמה רע כבר יכול לצאת מזה?  אז זהו....שרע. רע זה לא מילה. רע בריבוע.  
 
בקצרה:

לקחנו צ'יפס שלא היה פריך מספיק. צ'יפס של דוכן פלאפל בינוני.  לקחנו גם חומוס גרגירים. כמה רע חומוס יכול להיות? יכול גם יכול. החומוס הוגש קר (קור של מקרר) והיה אנמי. אבל מילא החומוס שהיה קר, אפילו הגרגירים הוגשו קרים!
קראתי למלצר, שאלתי אותו אם יש גרגירים חמים.

מה היתה התשובה?  "אין". כמה לא מפתיע.

היתה גם מנה אחת של קבב עם כמה סלטים. הקבב היה צלוי וול דאן, יבשושי וסתמי. הסלטים היו סטנדרטים כמו כל דוכן פלאפל, לא משהו לכתוב עליו.
שורה תחתונה: ללכת לסופר ולקנות לחם עם קוטג' היתה חוויה קולינרית טובה בהרבה. נעבור לדיווח הבא