אמנם כבר איני כותבת בפורום, אבל אני חשה אחריות לעדכן את הביקורת שכתבתי על המסעדה לפני פחות משנה בסה"כ. מאז ישבנו בה לפחות פעם נוספת שהייתה אף היא פחות מוצלחת בעיניי, אבל בקטנה, ובסה"כ היה בסדר (ולכן חזרנו). גם הפעם ישבנו בצוהרי שישי לעסקית, אבל את המשפט "ראוי לציין שהמנות כוללות בשר ודגים וללא תוספת מחיר (וגם זה לא דבר של מה בכך)" אני כבר לא יכולה לומר לצערי.

 

תפריט העסקיות משתנה תדיר; בין הפעם ההיא לפעם הזאת הייתה לפחות פעם נוספת שאכלנו שם, וכבר אז חשתי במגמה מצערת של עלייה במחיר לעומת ירידה באיכות... אבל הפעם זה היה הקש ששבר את גב הגמל.

 

ראשית, היו חמש או שש מנות ראשונות ומספר דומה של עיקריות. חצי מהן (הלא צמחוניות) בתוספת מחיר (10 ש"ח לראשונות, 15 ש"ח לעיקירות). כלומר מי שלא רוצה סלט חסות או עגבניות למנה ראשונה ולא מעוניין בניוקי או משהו דומה לעיקרית, לא משלם 88 ש"ח אלא 113 ש"ח. עדיין מחיר סביר, אבל מדובר בכל זאת בפער ניכר לעומת המחיר המקורי.

 

שנית, העיקריות שהכילו דג היו זערוריות בגודלן (לא רק שלי). נכון, מדובר בראשונות, אבל לא מדובר בדגים יקרים במיוחד (סלמון, אנטיאס) או בחומרי גלם מיוחדים... ועל זה עוד הוספתי 10 ש"ח! המנה שהזמנתי (אין לי כוח לטרוח לחפש את השם או התיאור) הייתה קוביות קטנות של סלמון נא ותחתן אטריות דקות, עטופות במעטפת שקופה, צפות ברוטב עם קומץ פטריות קטנות. לא צילמתי, אבל בחיי שזה היה קטן. בכל מנת סשימי סלמון בסושייה נורמלית מקבלים יותר סלמון... הסלמון עצמו היה טעים מאוד (אני חולה על סלמון נא) המסביב לא היה מעניין דיו, לא הפריע לי. אבל מבחינת תמורה למחיר, לא הייתה כזאת.

 

למנה עיקרית הזמנתי שיפוד פילה בקר מדיום. בפנים הוא אכן היה מדיום, מבחוץ קצת שרוף ומלוח מדי לטעמי. ניחא. גם ככה לא היה גדול (זה נכון לכל המנות במקום) וחיסלתי אותו במהירות. ברוטב היו שתי חתיכות קטנות של פטריות (שמפניון או משהו דומה, אני חושבת; לא משהו מיוחד בכל מקרה) ודווקא היו טעימות, אבל זערוריות... הצטערתי שלא פרגנו קצת יותר. לצד השיפוד הוגש "פס" של פשטידת תפוח אדמה עם בצל או משהו כזה (שכבות דקות של תפוח אדמה אפויים עם בצל). זה היה שמנוני ולא טעים (וגם קטן, אבל לגודל אני כבר רגילה...). כל מי שטעם אמר שזה פשוט לא מוצלח.

 

הגישו לנו תפריט קינוחים, כל אחד 45 ש"ח. לא מחיר מיוחד לעסקית, והקינוחים גם לא מתאימים לחלוקה, כך הבנו מהמלצרית. אף אחד מהם לא נשמע מעניין במיוחד, ומחירי הקינוחים בישראל גם ככה מקוממים אותי (במיוחד מאז הטיול בווינה...). ויתרנו.

 

נקודה אחרונה מעצבנת לפני סיום, כשהזמנו לחם לשולחן הם הביאו מיד שתי מנות. נכון, היינו שישה ומנה אחת היא לא הרבה; אבל מן הראוי לשאול מראש או לציין שהם מביאים ובעיקר שמחייבים פי שניים, לא כן? אולי רק חלק מהסועדים לא יאכלו או שנסתפק רק במנה אחת? (כי לא יהיה לנו טעים או שיהיה לנו יקר או כל סיבה שהיא). פשוט החליטו בשבילנו והביאו ישר שניים ובחשבון הופיע פעמיים לחם (כל מנה 19 ש"ח). לפחות הלחם היה נחמד; כמה פרוסות של לחם אגוזים טעים, לחם לבן כלשהו ולחם תפוחי אדמה שמנוני וכבד שגם בעבר לא אהבתי. במטבלי שמן הזית והחומץ הבלסמי נותרו רק זיתים, פחות טעימים (השומים הקלויים כבר נעדרו עוד בפעם הקודמת).

 

לסיכום: התמורה לא מצדיקה את העלות. שילמנו יותר ויצאנו מרוצים פחות. אחי התלונן שבמטבח משתמשים ביותר מדי שמן ושזה עשה לו רע. אני נוטה להסכים. בכלל, נראה שמשהו לא טוב עובר עליהם, אם או בלי קשר לעזיבתו המתוקשרת של רושפלד. מבחינתנו זה היה הביקור האחרון במסעדה.