כיוון שהבית שלנו מוגדר כרגע "אתר בניה", הפכנו את עצמנו לתיירים של יום אחד בתל אביב (מומלץ!) והשתכנו במלון קטן וחמוד בשם "סנטר שיק", ממש על ככר דיזנגוף. על ארוחת הבוקר של המלון ויתרנו, ובמקום זאת נפלנו על קפה בשם "נחת" שנמצא ממש על ההכר.

 

הכסאות פונים כולם לרחוב ובשעת בוקר מוקדמת של שבת אפשר לרגע לדמיין שאתה בפריז ולא בתל אביב. 

 

האישה רצתה בעיקר קפה ומשהו קטן לנשנש. גולת הכותרת שם מסתבר זה הקפה שהם טוחנים בעצמם משמונה סוגים של פולי קפה. הם גם אמרו שהם לא מגישים קפה "מפורק" כמו שהאישה בדרך כלל מזמינה כדי לרקוח לעצמה את המינון המוחלש של הקפה כמו שהיא אוהבת אבל בסופו של דבר הם עמדו במשימה לייצר קפה חלש מספיק.

 

התפריט כולל בעיקר כריכים ומאפים. הלחמים מלחמנינה. הקרואסונים מלה גטארי ונאפים במקום כל יום. בחרנו בקרואסון ולרונה ומסקרפונה. להפתעתנו הקרואסון דווקא כן הוגש מפורק: הולרונה והמסקרפונה הוגשו בשתי צנצנות קטנות כשאתה אמור למרוח לעצמך את הקרואסון. זה היה מקסים וחביב ומאד אהבנו את הרעיון. 

 

לא הכרנו את הקפה. הלכנו סתם לפי תחושת הבטן, אבל לשמחתנו נפלנו טוב. גם כאן לא מדובר על מקום לאחת מאותן ארוחות בוקר מופרעות אלא יותר כדי לשתות את הקפה של הבוקר עם מאפה או כריך קטן ובעיקר - כדי להנות משלוות הבוקר. מהמעט שהספקנו להתרשם שם הם עושים את זה מקסים. אני רק מקווה שהקונספט הפריזאי המינימליסטי הזה מספיק בשביל לקיים מקום בוטיקי כזה לאורך זמן בתל אביב.