לפני כמה שבועות ביקשתי המלצה למקום בעכו העתיקה שאינו מבוסס על מנות דגים וקיבלתי המלצה על מקום חדש שנפתח בבזאר התורכי ושמו מרקטו.

הגענו אליו בשעות הצהריים המאוחרות אחרי יום שלם שהתחפשנו  - הבלונדה, הצעיר ואני - לתיירים וטיילנו בעכו העתיקה.

התכנית המקורית, זו שבשבילה שריינו לנו יום חופשה חודשיים מראש, היתה לנסוע ליום כיף בכנרת.

מפאת השרב הכבד, התכנית הזו הומרה בטיול לעכו העתיקה שהיה מוצלח, רגוע  ומעניין מאד.

את מרקטו פתח ומתפעל עומרי שחר, שבשיחה קצרה איתו בסיום הארוחה סיפר לי שעבד קודם במסעדות כמו הנחלה בנהריה ובמלון האפנדי בעכו. מרכז המסעדה הקטנה הזו הוא תנור טאבון גדול.

תחילה קיבלנו ללא עלות לחם לבן ולצידו פנכות מטבלים: שמן זית עם חומץ בלסמי, טפנד זיתים מצויין וממרח עגבניות מיובשות מתקתק וטעים. לגבי הלחם, הדעות היו חלוקות: הבלונדה והצעיר אהבו אותו, אני חשבתי שהוא סתמי.

לצידו חלקנו הבלונדה ואני מנה ראשונה של שני ראשי ארטישוק מטוגנים על קרם לימוני.

מנה קטנה אך ממזרה שכן ראשי הראטישוקים היו טעימים מאד והקרם הלימוני, שלצערי הרב ניתן במשורה, יצר ניגודיות מעניינת. 28ש"ח.

הבלונדה בחרה לעיקרית במנה של נתח קצבים שהגיע כמדליונים על פירה ולצידו עלים ירוקים.

הבשר היה מצויין, מתובל במתינות ולמרות שהיא אמרה למלצרית שהיא מבקשת אותו עשוי, הוא עדיין שמר על עסיסיות. הפירה היה עשיר וטעים. הדבר היחיד שהפריע לה היו שבבי הגבינה שפוזרו מעל. 75ש"ח.

הצעיר, שהוא בררן  מאד באוכל, הזמין פיצה מרגריטה.

הפיצה היתה בינונית בגודלה, שזה אומר מנה יפה לאדם יחיד. הבצק היה טוב וכך גם הרוטב והגבינה שפוזרה בנדיבות. המשולש הקטן שטעמתי ערב מאד לחיכי. 32ש"ח מוצדקים ביותר לפיצה פשוטה וטובה.

אני, שהתאכזבתי מרה על שלא נאכל במסעדת דגים בעכו, לא ויתרתי ובחרתי במנת דגים – דג ים עם חמאת זיתים על פירה. 

אינני זוכרת מה היה הדג באותו היום, שכן מדובר בכל פעם במצאי שמגיע באותו היום מן הים. 

המנה כללה שלוש חתיכות פילה קטנות של דג אשר תובלו ביד טובה תיבול טעים מאד ונצלו עד לרמה הנדרשת: הם היו עשויים ובו זמנית שמרו על עסיסיות. הכל נח על אותו פירה עשיר וטעים כמו במנה של הבלונדה 67ש"ח.

הביקורת היחידה שלבלונדה ולי היתה על שתי המנות העיקריות שלנו התרכזה בגודלן.

התימחור נמוך יחסית לחומרי הגלם המובילים בכל אחת משתי המנות, אולם שתינו סיכמנו שאלה מנות עיקריות שקשה  מאד לשבוע מהן. הייתי שמחה לשלם עוד כמה שקלים ולקבל תוספת נכבדה יותר מהפירה ואולי גם תוספת ירק כלשהו בצד.

אחרי התלבטות קצרה החלטנו שלא לשוב לנמל לאכול גלידה של אורי בורי, ולכן הזמנו קינוח קפוא של זפולה – עוגת נוטלה קפואה.

לא קינוח מסעיר או מיוחד, אבל בשביל לסגור את הארוחה עם כמה ביסים מתוקים, הקינוח הזה התאים לנו מאד. 19ש"ח.

 

שתינו מים קרים שמולאו באמצע הארוחה לפי בקשתנו.

 

שירתה אותנו מלצרית צעירה שהיתה יעילה ונחמדה.
עומרי היה כל הזמן הזה עסוק ליד הטאבון בהכנת המנות.

 

שילמנו על הכל 221ש"ח.

סיכמנו שזו היתה ארוחה פשוטה וטובה, באוירה נעימה מאד ורגועה מאד של עכו העתיקה ביום חול באמצע השבוע.