פורום ביקורת מסעדות
נושא: סולה- יופי מעוצב אבל חיוור ביפו  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 25/06/2015 | 11:29
316
הביקורת מפורסמת עם תמונות גם אצלי בבלוג

עיצוב, אחת מהמילים הגדולות של העשורים האחרונים, אנחנו משלמים הרבה על טלפון מעוצב יפה, או על כזה עם עיצוב יוקרתי אבל מינימלי, על דירות מעוצבות, ספות מעוצבות, בגדים מעוצבים וכמובן- על מסעדות מעוצבות. זאת הפכה כבר לדרישה שהמסעדה תמשוך את העין, שהמנות יהיו מצולחתות בצורה יוצאת דופן ומושכת ושכמובן הכלים יהיו מיוחדים ויוקרתיים.
השאלה התמידית היא כמה שווה העיצוב הזה?  האם על מסעדה מעוצבת תהיה מוכן לשלם הרבה יותר מאשר מסעדה פשוטה?
שעת ערב מוקדמת בשולי שוק הפשפשים ניצלנו לנו קופון שהתיישן לו במייל כמה חודשים והלכנו לסולה, מסעדה איטלקית שנפתחה בתרועה לפני שנה ומאז קצת נעלמה, החלל מרהיב עין- מבנה אבן ישן, קמרונות חשופים ותקרה גבוהה, תאורה רומנטית ונר במתקן בדולח קטן על השולחן, צמד גביעי קריסטל לשתייה קרה וליין ומארחת שמושיבה אותנו ומציעה מידית קנקנן מים קרים, המלצרים די יעילים ומהר מאוד מזמינים ארוחה של רכבת הרים.
קודם כל הגיעה מנת לחם שהיה חמים וטוב עם קרום יפה וחמאה רכה וטובה שריפדה את הקיבה, אחר כך כוס יין לבן ויין אדום שנמזגו בנדיבות ואז הגיעה המנה הטובה של הערב והראשונות בכלל
 
קאפלטי די פאנוקיה – כיסוני פסטה ביתית ממולאים בקרם תירס וגבינת מסקרפונה, חמאת תימין, פרמז'ן.
 צלחת קטנה ויפה עם טורטליני עשוי במדויק, קרם עשיר ומתקתק ורוטב עשיר ומלוח שהיה ניגוד מושלם, נלחמנו על כל ביס וניגבנו את הצלחת עד תום עם הלחם, מנה מטריפה שהיינו שמחים לקבל גם כעיקרית.
פולנטה ופונגי – קוביות פולנטה פריכה, פטריות פורטבלו צלויות בשום, לימון, פטרוזיליה, פרמז'ן.
קוביות קטנות ופריכות, מעל פטירות פרוסות דק דק, הפולנטה הייתה חטיף נעים אבל לא הורגשה הרכות והעושר של הפולנטה , הפטריות היו טובות אבל לא מיוחדות מספיק, מנה כיפית ונשנוש מעולה אבל יש מקום לשיפור בשביל להתאים לארוחה.
 
חשוב לציין שהמנות הגיעו בהדרגה- קודם כל הקאפלטי, אחרי שסיימנו אותה הפולנטה, דבר שאפשר לנו לחלוק במנות וליהנות מארוחה רגועה ונעימה ולהמתין לעיקריות שלא בוששו להגיע
 
סולה מיה – פסטה 100% דורום, פטריות טריות, תרד טורקי, עגבניות שמש, פפרונצ'ינו, יין לבן, שום, עשבי תיבול ופרמז'ן ריג'אנו.
 
פאקרי מאיאלה – פסטה 100% דורום, ראגו של כתף בשר לבן, פפרונצ'ינו, פקורינו, קרם גבינת עזים. חרפרף
 
פה כבר קצת התאכזבנו, הגיעו 2 צלחות פסטה לא גדולות עם פסטה יבשה (ריגטוני) , אומנם איכותית אבל לא מיוחדת, ממסעדה שגובה על מנת פסטה סביב 90 ₪ הייתי מצפה לפסטה טריה או מעט יותר מיוחדת, במבחן הטעם 2 המנות היו טעימות, אבל חסרות ה-X  פקטור.
הפסטה הצמחונית הכילה כמות סבירה של תרד, עגבניות תמר עסיסיות , פטירות בשרניות ורוטב נעים אבל חסר ריגוש, לא משהו שבשבילו הייתי יוצא החוצה ומזמין מנת פסטה.
מנת הפאקרי הייתה מאוד דומה, רק שהיא הכילה חוטים של כתף חזיר שהתפוררו , הם היו בכמות יפה ואין ספק שהיו עשירות בטעם אבל לא המריאו , בכללית מנות עיקריות טעימות אבל לא מיוחדות.
הגיע זמן הקינוחים, עוד כוס יין לבן והחשיכה שמתחילה לרדת מסביב הכניסה אותה למצב רוח של מתוק.
טרייפל אנגלי- קרם פטיסייר, עוגת ספוג, ליקר קסיס וקרם מסקרופונה.
כוס קטנה למדי, אין הבדל מהותי במרקם ובטעם בין הקרמים, עוגת הספוג לא הורגשה, קרם קסיס חמצמץ ונעים.  מנה חביבה, חמצמצה וקלילה  אבל מעט חובבנית.
פונדנט שוקולד- עוגת שוקולד חמה, גודל נדיב, תוך רך ונעים, אבל לא עשירה מספיק, שוקולד לא מספיק איכותי, ניקינו יפה את הפנים והשארנו בצד את ההיקף היבש שהרגיש כמו עוגת יום הולדת.
ההרגשה שלנו מעורבת, מצד אחד מנה ראשונה אחת מדהימה, אחת טובה. מנות עיקריות טעימות אבל לא מפתיעות או מרגשות, קינוחים די מרושלים, היין עזר לנו להיות קצת חופשיים וקלילים.
אין ספק שהעיצוב של המקום עזר למקום לזכות בנקודות, כלי חרסינה יפים בהם הוגשה כל מנה, האווירה הרומנטית, אבל מבחן החשבון הוא הקובע- עלות הארוחה שלקחנו יצא סביב 450 ₪ שזה מחיר מופרז לארוחה שכזו, אומנם עם הקופונים יצא שעלות הארוחה לאדם (ראשונה, עיקרית, קינוח ויין) היה 130 ₪ לאדם+ 35 ₪ לכוס יין נוספת, אבל גם בעלות זאת ה- VFM  היה גבולי וחבל.
למסעדה יש פוטנציאל, מטבח מיומן שמוציא מנות טובות, הייתי שמח לראות יוצר פסטות ביתיות, עובדת יד, קצת יותר חדשנות ומקוריות וגם שינוי של כל תפריט הקינוחים, גם תמחור הגיוני יותר היה מתקבל בשמחה, כל עוד זה לא על חשבון העיצוב והאווירה . ציון הדוקטור- 8