היינו שולחן גדול של 9 אנשים. בהתחלה הגיעו 5 אנשים, והם קיבלו את התפריטים. אחר כך הגיעו שאר האנשים. הם התיישבו. מלצרים רבים חלפו על פנינו כל הזמן. אף אחד לא ניגש להביא עוד תפריטים. לאחר כ-15 דקות סוף סוף תפסנו מלצר: "אפשר תפריטים?" שאלנו. ביקשנו וקיבלנו. ניחא, דבר קטן. בינתיים דיברנו בינינו ועל הדרך גם הזמנו כמה מנות ראשונות:
סלט דלעת טרייה; אגוזים, חמוציות, נענע, גבינת גורגונזולה ווינגרט רימונים (49 שקל): במקום נענע הגיעה פטרוזיליה, דבר שלא צוין מראש. עוד דבר קטן שלא אמור לקרות במסעדת שף, אבל אוקיי, זרמתי, אני מאוד אוהב פטרוזיליה. בכל אופן, כל מרכיבי הסלט היו טובים וטריים, למעט הדלעת הלא מבושלת, דבר שלא נתקלתי בו במקום אחר, ומאוד לא התחברתי אליה- היא היתה קשה ואנמית. רחוק מאוד מהטעם הנהדר של דלעת צלויה. יחד עם זאת, למרות שברוטב לא הרגשתי רימונים, הסלט היה טוב בסך הכל.
פולנטה טרייה, פונדו גבינות, אספרגוס, פטריות שימג'י וכמהין (62 שקל): המנה הגיעה פושרת והוחזרה למטבח לחימום. כאילו עמדה כמה דקות טובות בחוץ או לא חוממה מספיק. אחרי שהיא חזרה, טעמנו מהמנה והיא היתה טובה, הפולנטה קרמית ומתוקה, האספרגוס מריר, הפטריות מתקתקות וטעימות, והשילוב בין המרכיבים נתן מגוון טעמים מוצלח, חוץ מהפונדו גבינות שהיה מתוק מדי, שהרגיש כמו שמנת מתוקה והיה מיותר.
פטה כבד דבש וריבת גזר מתובלת (53 שקל): מנה טובה. הכבד היה חמאתי, רך וטעים, והריבה מתקתקה וטובה.
סך הכל עד כה המנות היו ברובן טובות, סיימנו אותם ו...מה קורה עכשיו? מפנים את הצלחות המלוכלכות נכון? מנקים את השולחן? מביאים סכו"ם נקי אם באמת רוצים להקפיד? ככה זה בכל אופן במסעדות שף אחרות. אבל לא בתרנגול כנראה.
בתרנגול הכחול מגישים מנות עיקריות לפני שעורכים את השולחן.
במלים אחרות: השולחן עלה על גדותיו מהצלחות של המנות הראשונות, ואז מגיעה מלצרית, בידיה שתי צלחות עם מנות עיקריות, ואז היא שואלת: "למי הפרגית?"
אחד הסועדים סירב לקבל את המנות וביקש לפנות את הראשונות, לנקות את השולחן ואז להגיש את העיקריות. "קודם תפנו את הראשונות". אמר לה. המלצרית היתה נבוכה, וחזרה למטבח עם המנות העיקריות כלעומת שבאה.
אוקי, טועים טעינו. קורה. אבל בתרנגול טעות לעולם חוזרת- פעמיים. לאחר כמה דקות מלצרית אחרת ניגשה לשולחן עם 2 מנות עיקריות נוספות. "קודם תפנו", אמר לה הסועד.
גם היא חזרה למטבח, ואחרי כמה דקות הגיעו צוות מלצריות, פינו וניקו את השולחן והגישו את העיקריות. תודה רבה באמת.
בחזרה לאוכל
מנות עיקריות:
נתח קצבים צ'ימיצ'ורי מח עצם ופירה (128 שקל): זו היתה המנה שלי, היא הגיעה עם כמות בשר גדולה יחסית, לדברי המלצרית 250 גרם בשר. המנה היתה מאוד טעימה, הבשר טוב מאוד, לא קשה ולא צמיגי, והרוטב צ'ימיצורי מאוד החמיא לו ונתן טוויסט מעניין. מאוד אהבתי את המנה.
סועד אחר הזמין סטייק אנטריקוט צלוי עם תפוח אדמה באיולי זעפרן וצ'ילי (149 שקל): לקחתי טעימה מהסטייק (300 גרם). זה היה סטייק שאפשר לתאר אותו בשלוש מילים- סטייק אולם חתונות. בשר אנמי סתמי לחלוטין. 149 שקל לסטייק כזה, במחיר דומה לסטייק דומה של מיט בר, הדסון או מו ומו
פסטה עגבניות, בצל, אדממה וזיתי טאסו (77 שקל): הפסטה היתה נחמדה, עשויה אל דנטה, עם טעמים טובים, לא משהו לעוף עליו אבל הביצוע מדויק והמנה היתה טעימה. אבל 77 שקל לפסטה (יבשה, לא טריה) בלי גבינה או בשר? תשפטו בעצמכם אם זה לא מוגזם.
היתה גם עיקרית נוספת שלא טעמתי ממנה. פרגית בטנדורי, סלט מלפפונים, גזר, ג'ינג'ר ופרג חמוץ מתוק (96 שקלים): 96 שקל לפרגית...כן זו לא טעות. שני סועדים הזמינו, אחת המנות הגיעה, והיא היתה קרה. היא ושלחה למטבח לחימום נוסף וחזרה חמה. בכל אופן, שני הסועדים שהזמינו אהבו את המנה.
קינוחים
קינוח בשם שוקולדה (56 שקל) היה מצוין. זה היה מוס שוקולד בציפוי שוקולד מריר, המוס היה מצוין, בעל טעם שוקולדי חזק אבל לא מתוק מדי. יופי של קינוח, הקינוח הטוב ביותר מכל הקינוחים
ברולה פיסטוק סמי פרדו (54 שקל)- קינוח טעים.
פאדג' שוקולד אגוזי לוז, סורבה קוקוס וקוקוס קלוי (48 שקל) היה סתמי והפאדג' היה למעשה בראוניס, די סתמי, שהזכיר לי בראוניס של אסם. הסורבה היה טעים.
נו אז מה היה לנו?
שורה תחתונה- היו כמה מנות טובות (נתח קצבים, פטה כבד, שני קינוחים טובים), אבל כל השאר חביבות או למטה מזה. לא קרוב אפילו להצדיק את המחירים הגבוהים מאוד של המסעדה. והשירות? גרוע וחובבני בצורה מביכה ממש, שירות שלא עומד באף סטנדרט סביר של שירות במסעדה, כל מסעדה שהיא, לא רק במסעדת שף.
התרנגול הכחול יאלץ להסתדר בלעדיי. אני לא דואג, הוא היה מפוצץ באותו ערב, וכנראה גם ימשיך להיות.