לכבוד הנסיעה של קליספרה והאופנוען החלטנו להפגש בשישי בערב. רצינו ללכת לפיורי אבל מלצר חצוף וגישה מעצבנת כבר משיחת הטלפון גרמו לי לוותר על התענוג בשלב זה וללכת על המוכר והידוע בגבעתיים.

הגענו, הם כבר ישבו (כי אני חייבת לאחר באיזה דקותיים) בשולחן על הכניסה, לזכות טאטי יאמר שבזמן ההזמנה אמרו לי מפורשות שהשולחן קרוב לכניסה. רק חבל שהייתי צריכה לבקש 5 או 6 פעמים שיסגרו את הדלת כי המארחות שמעשנות בחוץ מעשנות קרוב לדלת וכל עשן הסיגריות נכנס פנימה. קראו לי חורת תחת מכווצת ועישנתי בעברי אבל מעולם לא עישנתי בזמן שאכלתי ועדיין אני מסרבת לעשן כשאני אוכלת גם פאסיבית.

בכל אופן,

שיחיה ואנוכי הזמנו כריכי אנטרקוט. אני לא ביקרתי בטאטי כבר הרבה זמן יחסית והתפריט צומצם ומהמיוחדים לא מצאתי משהו שממש עשה לי את זה אז נצמדתי למוכר. היה נחמד מאוד, הפירה שלהם חלבי וקרמי והכריך היה סבבה לגמרי ביחד עם סלט קולסלואו. היה כיף.

קליספרה לקחה סלט עם אגסים וגבינות והאופנוען אכל כבדים עם פירה.

לקינוח עם לקחו משהו עם שוקולד ושכבות בכוס ואנחנו לקחנו את הפרופיטרול ששונה והיה יותר קטן אבל עם קרם פטיסיר אמיתי וטעים.

נגמר ב 434 ש"ח ואפשר לומר שהיה סבבה.

 

בשבת אשפזתי את עצמי במיטה עם הרעלת קיבה/וירוס אלוהים יודע מה עבר עלי אז הגבר אכל פיתות עם חומוס ואני אכלתי את הלב.