נפגשנו ליד גן העיר והוא הציע שנשב בקנטה על גג גן העיר אחרי שהיה שם עם חבר ואהב.
מדובר בבר מסעדה פתוח  שמציע בעיקר אלכוהול וגם מנות קטנות מהמטבח. לפי מה שקראתי כעת ברשת השף עבד כמה שנים במטבח של קלואליס.

כשהגענו לקראת שמונה הם עדיין לא פתחו אבל הזמינו אותנו לשבת ולחכות בזמן שהם מתארגנים ואף קיבלנו קנקן מים קרים וטעימים ושתי כוסות ללא בקשה.  לקראת עשר המקום התמלא לחלוטין בחבר'ה צעירים, לדעתי כולם ללא יוצא מן הכלל בתחילת שנות העשרים(אנחנו העלינו בצורה חדה את הגיל הממוצע...)
 
חלקנו פוקאצ'ת פירות ים שהיתה לא גדולה אמנם אבל טעימה מאד. היא הכילה בין השאר חתיכות קלמרי ושרימפס וגם חלמון נוזלי אותו גילינו רק לקראת הסוף. אני לא חובבת גדולה של פירות הים אבל מאד נהניתי משני הביסים של השרימפס שנעשה כנראה על הגריל והיה לו טעם ומרקם מעולים. בכל הניסיונות שלי להנות משרימפס, זה היה המוצלח ביותר. 47ש"ח.
חלקנו גם מנה של יתדות תפוחי אדמה, שנראו שרופים אבל היו טובים מאד והוגשו עם איולי מעולה ומעט פיקנטי, ממנו ביקשנו וקיבלנו עוד סיבוב. 26ש"ח.
המנה האחרונה שחלקנו זכתה לשם תשוקת הים: שלושה קבבוני דגים שנחו על טחינה טעימה וחתיכות עגבניה. הקבבונים היו קטנים והעיצוב שלהם היה בעצם כקציצות. הם היו נהדרים – תיבול מדוייק שלא מטשטש את טעם הדג ורמת עשיה ששמרה בהצלחה על העסיסיות. יכולתי בקלות לחסל בעצמי עוד מנה כזו. הטחינה היתה סמיכה וכאמור מוצלחת מאד. עם המנה קיבלנו שתי פרוסות לחם טרי וטוב שעזרו לנו לנגב את הטחינה. 46ש"ח.

שתינו גם שני קוקטיילים שעלו 55ש"ח כל אחד.
בשלב מסויים ללא שום בקשה מאיתנו קיבלנו שוב קנקן מים.
 
השירות היה נחמד וידידותי אבל כשרצינו חשבון זו היתה משימה בלתי אפשרית למצוא מלצר. כשכבר מצאנו מלצר וביקשנו חשבון עברו עוד עשר דקות ודבר לא קרה כך שהתחלנו שוב לחפש מישהו שיביא לנו חשבון.
 
הכל עלה 229ש"ח.
אם מורידים 110ש"ח עלות האלכוהול, הרי ששילמנו על שלוש מנות קטנות 119ש"ח. לא זול אבל גם לא יקר.

שלוש המנות קלעו בול וההרגשה היתה שיש במטבח מישהו שיודע מה הוא עושה. הייתי שמחה לאכול  ממטבחו ארוחה שלמה ולא להסתפק במנות קטנות.