ביקור ערב מוקדם באמצע השבוע. נתחיל מזה שקודם כל נחמד שיש עוד מקום בחיפה, שיחסית מוקפד כזה "ברמת המסעדנות". את המיקום באיזור הנמל המתחדש אנחנו כבר מאוד אוהבים, עבודה יפה עשו במתחם.

כולא, כמו מספר רב של מסעדות בשנים האחרונות בארץ, מנסה לעשות מטבח ים תיכוני ישראלי "מודרני", מונח שמתנגש קצת עם העובדה, שמדובר ב"מטבח שוק" שעושה אוכל פשוט יחסית שמנסה להישען על איכות חומרי הגלם מהסביבה בבישול קל יחסית ולא מכביד, כמובן בתיבולים מאוד ים תיכוניים, שלא לאמר לפעמים גם ובעיקר, "ערבים ישראליים" – לימון, שמן זית, טחינה ויוגורט..
נקודות זכות חשובות שהפכו החוויה למאוד נעימה – המקום מזמין ושירות המלצר ומלצרית היה מצויין, הם היו נעימים מאוד ולא מעיקים, מקצועיים וטובים.

למרות שהשולחנות והסיגנון (והטאבון) מזכירים מאוד את הפשטות וה"נוקשות" של מקום כמו סנטה קאטרינה, הרי שבכולא ניתנה מעט יותר מחשבה ל"עיצוב" היחסי ולנוחות, כך שגם הישיבה בשולחן בחוץ הייתה די נוחה, למרות שאפשר היה לעשות יותר בעניין כיסאות עץ הדי פשוטים ולתת מזור לגב, אבל בהחלט היה סביר מבחינה זו.
 
האוכל.. פה מעט יותר אמביוולנטיות.. הוא עדיין היה מוקפד יותר (וטעים) לסוג המקומות האלו, אבל לצערי לא הרשים מספיק כדי להשאיר חותם משמעותי. אולי זו לא כוונת המשורר שם להרשים, ובכל מקרה זה סוג מסעדות (ומטבח) שאני לא ממש מעריך בנוף המסעדנות המקומי, האמת קצת חבל לדעתי העניין, כי בכולא הולכים עם הנושא של "די פשוט" כברת דרך יפה מאוד קדימה, אבל כאילו עוצרים בנקודה מסויימת ואולי אומרים די, מספיק. אז להרבה, זה יהיה טוב ומעניין, אבל למי שמחפש אוכל שמגרה את המחשב וגם מעורר השתאות והשראה, לטעמי זה לא המקום וחבל, כי גם הניואנס הזה לבטח אפשרי.
 
אז אחרי ההקדמה הפיוטית הזו, מה אכלנו –
לחם ומטבלים – איכות טובה של שניהם, הלחם היה די מעניין וטוב, טחינה, שמנת חמוצה, פלפלים ירוקים חריפים ומחית לימונית מעולה, קצת יקר ב 21 ₪, אבל ביצוע טוב, לא נשאלנו לגבי ריפיל, קצת חבל.

 

קלמארי מחשי ממולא בקבב טלה, אולי המנה הטובה של הארוחה, בשר מתובל טעים כמו התערובות שקונים הביתה מהואדי, "בייבי" קלמארי מאיכות טובה, רוטב יוגורטי לימוני שומי אולי מעט טחינתי, טעים מאוד, קצת חבל שהיו רק ארבע חתיכות סמי סימבוליות, שנגמרו די מהר ועלו הון קטן של 52 ₪.

 

לוקוס עם רימונים וחצילים – מנה מעט תמוהה, לטעמי היו חסרים בה יותר מידי דברים. לוקוס מאיכות מעולה ובחתיכה סבירה, אבל שום תיבול לכל רוחב המנה. לטעמינו אחת הבעיות המרכזיות במה שאכלנו שם, כמעט ואין תיבול יוצא דופן, לא תבלינים יבשים מעניינים, לא עשבי תיבול, כמעט, כשלמעשה התברכנו בהמון דברים, אז למה לא לעשות את האוכל יותר מסעיר ? מה אמור לגוון ולספק טעמים באוכל, ממרח הלימון המעולה ? זה לא מספיק.. נכון שהיה שם מין ויניגרט רימונים, עוד כמה גרגירים וחתיכת חציל צלוי לא מעניינת במיוחד, אבל לטעמי ככה לא מספיק לבנות מנה. הייתה חסרה לי גם תוספת פחממתית כלשהו, או משהו שירחיב את הנפח ויתחבר לדג, ב 88 ₪ זו הייתה בהחלט מנה מאכזבת יחסית ולא מעניינת מספיק.

 

שתי מנות תוספת, גם כן בתשלום יחסי גבוה ל"תוספת" – צלוחית לא גדולה במיוחד של עדשים שחורות עם "עשבים ירוקים", לא רע, אבל לא הרבה יותר מתוספות "חינמיות" במסעדות ערביות טובות, 25 ₪ בכולא, נדמה לי.
שני תפוחי אדמה די קטנים, שרופים היטב בטאבון, עם שמנת ופירורי בוטרגו, חביב מאוד, קטן מידי, גם כאן קצת דהוי ואנמי לטעמי בטעמים, איפה תבלינים מעניינים ? גם לפירורי הבוטרגו, לא הייתה ממש תוספת טעם משמעותית, איכות תפוחי אדמה טובה, כמו שאפשר למצוא בכל סופר אורגני ולא ב 25 ₪ לשתי חתיכות.
לקינוח קרואסון השקדים של דניאל, מישהו שכנראה מכין עבור המקום מוצר בהחלט איכותי , אך ייתכן שחף מקרם שקדים, עם "נוטלה שלנו" וגלידת אגוזים של בוזה – האמת רעיון נחמד מאוד וביצוע טעים מאוד, אך שוב, לא מושקע מידי "ברמת מסעדה", אם כמובן מוציאים את דניאל ובוזה מהמשוואה J עוד דוגמא לגלידה מצויינת של בוזה, עובדים שם נכון מאוד, 37 ₪ כמדומני, אולי מעט פחות.

 

יחד עם שליש בירה כלשהי, מים וסודה שמוגשים חופשי (יפה מאוד), כ 280 ₪ לפני, סכום לא עדין במיוחד, עבור לחם, ראשונה, עיקרית, שתי "תוספות", קינוח אחד, בירה.. בכל מקרה המנות אינן גדולות במיוחד וממש לא התפרענו בכמות האוכל, לטעמינו, זה היה בהחלט קצת גבוה מידי לתמורה.

 

ברמות המחיר האלו, כשנניח חוצים טווח איזור 200 לזוג לארוחה "לא מתיימרת" אבל עם אוכל טוב, אני כן מצפה לערך מוסף משמעותי, ולמרות שבכולא עושים את הז'אנר הזה טוב, באמת הכל היה בכיוון נכון וטעים לסוגו, גם שם, פשוט לא מצאנו את זה. תחושה דומה הייתה לנו בזמנו בוויין בר – מנות לא גדולות במיוחד ופשוטות יחסית בהכנתן, העניין הדי הזוי של "גודל ביניים" כדי לחלוק, ומחירים לא עדינים במיוחד. אפשר לדעתי, די בקלות, לעשות מטבח כזה גם ברמת "ניצוצות" שיעופו, פשוט דורש יותר בישול והשקעה, גם חשיבה כמובן ותבלינים, ראבאק..
בהאמר כל זאת (בכל זאת חייבת להיות ביקורת בביקורת ), היה לנו נעים מאוד לשבת ולאכול בכולא, מסעדה בהחלט רצינית ומוקפדת, כבילוי ערב סימפטי של אמצ"ש, קצת חבל שלטעמינו ולהעדפותינו, האוכל כנראה לא יגיע למחוזות מעניין ומיוחד מספיק כדי להפוך את המקום לנקודת ביקור קבועה ואינטנסיבית.