פורום ביקורת מסעדות
נושא:   לצפיה בהודעה המקורית טנגי'ר (פאב)
תאריך: 06/01/2016 | 09:48
355
[יהודה הלוי 93 פינת נחמני]
 
השבוע הייתי בטנג'יר, פאב בהשראה מרוקאית שבאה לידי ביטוי גם בעיצוב וגם בתפריט. הוא שייך למשפחת הפאבים של הביגי זי, שם נהוגה שיטת מסלולי אלכוהול ללא הגבלה. המסלולים לא נראו לנו אטרקטיבים אז שתינו בירה בכוסות ורשמנו נקודת זכות על כך שהברמנית ציינה את הגודל של הכוס.
 
עוד נקודת זכות על תודעת שירות הוספנו על כך שכשהתברר שרק אחת המנות יצאה והשניה התבוששה הברמנית שמה לב לזה לאחר כמה דקות ביררה מיוזמתה וחזרה להגיד שהיתה טעות בהוצאת המנה הראשונה שהיתה למעשה מיועדת לשולחן אחר אבל שהמנה השניה תצא תוך זמן קצר וכך היה. טעויות תמיד יקרו - יפה שיש שם מודעות לאיך לטפל בהן נכון.
 
אני הזמנתי מנה שנקראת מסאחן ראס אל חנות. היה מגיעה בסל נצרים. קרעים של לחם שעל פי התפריט אמורות להיות פרנה אבל הרגישו לי יותר כמו בצק של פיתה רגילה. מעליהם שאוורמה הודו, פלפלים קלויים ובצל. הטעם של השווארמה היה די דומיננטי אבל סך הכל השילוב היה מוצלח.
 
לא רק שהמנה היתה נדיבה בגודל - היא הוגשה גם עם צ'יפס (ולא פאטאטס כפי שזה בתפריט). אני מבין את הצורך שלהם לגוון את המנה, במיוחד כשהיא מוגשת בסל גדול שצריך להיראות "מלא", אבל לטעמי זה היה too much. הייתי בכיף מספק בתבשיל השאוורמה ואולי באיזה שתי חתיכות פאטאטס סימליים, הגם שהצ'יפס היה לא רע בכלל מבחינת העובי והטיגון. 
 
אז למה אני מנצל"ש? מהסיבה שעד כמה שהיה לנו נחמד ונעים - החל משעה עשר המוזיקה הפכה להיות בעוצמה בלתי סבירה באוזניי. 
 
והמצחיק הוא שזה לא שהמקום הפך בעקבות זה לאיזו למסיבה סוערת ואנשים התחילו לקפוץ על השולחנות. התאורה שם יחסית חזקה לפאבים אז ממש יכלתי להסתכל ולראות אנשים בגילאים של 25+, אפילו 30+, מנסים להמשיך לדבר אחד עם השני והמאמץ להתגבר על המוזיקה ניכר בפנים שלהם.
 
מה ההגיון לקחת פאב, שחמש דקות לפני זה אנשים שם ישבו בסבבה, הצליחו גם לדבר אחד עם השני וגם לשמוע מוזיקה שהעוצמה שלה היתה מאד נוכחת (זה לא מקום עם מוזיקת רקע - זה מקום שהמוזיקה שם היתה מלכתחילה בהחלט בפרונט) ובבום אחת להקפיץ עוד 10 דציבלים שהופכים את הסבבה לסבל.

אני לא מצליח להבין את ההגיון של המקומות האלה. במקום שבו אין מוזיקה בכלל או שהמוזיקה מאד שקטה זה כבר הבנתי את ההסבר שהמוזיקה נועדה להנעים את הזמן באותם רגעים שאין כל כך מה לדבר. אוקיי. הבנתי. אבל כאן גם ככה העוצמה של המוזיקה היתה מספקת לעניין הזה. למה להפציץ לעוצמה של דיסקוטק?
 
חבל, כי עד עשר - המקום היה בהחלט סבבה, ועשר דקות אחרי זה נאלצנו לברוח משם לרחוב. אבל למי שמגיע מוקדם יותר או שלא אכפת לו מפטישים על האוזניים - המקום נחמד מאד, ורק הייתי ממליץ להם לעמעם מעט את התאורה. לפני עשר היא היתה חזקה מדי.