הרבה זמן ציפיתי לבקר במסעדה זו עד שנקרתה לפני ההזדמנות. אנו שישה זוגות חברים שנפגשים אחת לחודש במסעדות – כל פעם באחרת.
אחרי הציפיות שהיו לי, אני מזועזעת מהמקום – מהאוכל, מההגשה ומהשרות.
השולחן המוזמן לשעה 14.00 היה ערוך ומוכן בפתחם של השירותים. בלענו.
השולחן היה ערוך כך שישבנו 12 איש צמודים זה לזה בצפיפות רבה.
המלצרית שלנו הייתה חמוצה ורצינית כאילו כל ספינותיה טבעו בים וכך לאורך כל הארוחה. זווית של חיוך או נחמדות לא עלו על פניה. מי שלא יודע לחייך שלא יבחר או שלא יבחרו בו לעבודה מעין זו.
הזמנו את המנות העסקיות ושתיה. מי שהזמין בירה בקש כמות 1/2 או 1/3 ונענה שיש רק 400 מ"ל (המחיר כמו 1/2), זה לא כתוב בתפריט. מי ששואל מקבל הסבר. מי שמזמין מבלי לשאול לא יודע.
מי ששתה מים היה צריך לבקש כל פעם שימלאו את הכוס, שהיא קטנה במיוחד. בכד נוגע רק המלצר. יש לציין שפעם אחת מילאו מבלי שבקשנו. המים הראשונים היו קרים. בהמשך היו חמים.
המנות הראשונות הגיעו באיחור רב ועל כך התלוננו שנים מהסועדים בפני מנהל המשמרת.
בין היתר, הוזמן,לפי המלצה, סלט עגבניות שרי. הגיע הסלט בקערית עמוקה מלאה בחסה, שתי עגבניות שרי חצויות, כמה קרוטונים שלא רשומים בתפריט ואפס אספרגוס וגרעיני חמנייה שהיו רשומים בתכולת הסלט לעומת החסה שלא הייתה מצוינת בכלל כמרכיב בסלט זה.
סלט איטלקי -  היה כתוב שיש אספרגוס ופלחי תפוז. מה שהיו בסלט בפועל זו חתיכה אחת משני אלה בגודל של תולעת. זה גם נראה ככה. בתפריט נאמר פרוסות שקדים ובפועל היו בוטנים קצוצים. כל הסלט היה מורכב מחסה, בוטנים ורוטב, שאגב היה מצוין. מרוב חסה בצלחות הרגשנו כמו ארנבות ותהינו על מחיר החסה באותו יום.
בסלט טבחים, למרות שהיה כתוב שמכיל פטה היו כמה פירורים לדוגמא.
אחרי המנה הראשונה נאספו הכלים לקראת המנה העיקרית אך כל השולחן נשאר עם הלכלוך שעליו. אני מצפה שבמסעדת שף יקדישו דקה לאיסוף שאריות ומפיות משומשות.
המנות העיקריות – כאשר כבר חלקן הגיעו רק אז התחילו לסדר סכו"ם נקי ומפיות – כלומר האוכל חיכה שיהיה עם מה לאכול.
ה"פינוק" שקבלנו בצורת קערית קטנה של סלט אסיאתי, צנצנת זעירה של לבנה וכמה טוסטים, כל זה ל – 12 איש ממש לא הרשימו ובוודאי לא את אלה שלא נשאר להם פירור לטעימה.
הזמנתי לחמה עג'ון. אני יודעת מה זה וגם מכינה בעצמי. לחמה עג'ון הוא בצק רך, פריך בשוליים, עסיסי וטעים להפליא בזכות הבצל, העגבניות והבשר המשובח. כאן הגיעה פוקאצ'ה יבשה, שסכין האופניים לא הצליח לחתוך, עם צלי בשר טחון למעלה שהתפורר בכל נגיעה כך שאכלתי בצק לחוד ובשר לחוד, על הכל היו מפוזרים הרבה עלי רוקט ושלוש פרוסות צנונית. מה הקשר לא הבנתי.
היושב מולי קבל פיצה עם עגבניות חריפות (מפלפל שאטה), זה מה שהיה כתוב בתפריט, אך את השאטה שכחו או שנגמר. לא הייתה טיפת חריפות. אחת מהנוכחות קבלה את הפיצה קרה לגמרי.
הכלים נאים אך בשביל מה להגיש פסטה באמבטיה ענקית שצריך לצלול לתוכה, מונחת על גיגית גדולה. כלים ענקיים לא מעידים על איכות המנה שמכסה חלק מזערי של הכלי.
ממסעדה כזו אתה מצפה שינקו אחרי כל מנה, שהמנות יגיעו בזמן סביר והעיקר שיהיו נאמנות לתיאור בתפריט, כי הרי על סמך הכתוב הזמנת מה שהזמנת.
התלבטנו אם להשאיר תשר והחלטנו שאולי למלצרית סתם היה יום רע והתשר יעודד אותה ויעלה חיוך על פניה. גם כשאמרה: תודה, קדרו פניה. לא התלוננו במקום כי היינו מאוכזבים וכועסים.
ביקור אחד הספיק לנו. אותנו לא יראו שוב במסעדה זו.
נציגת המסעדה פנתה אלינו לקבלת משוב ואחרי ששמעה על  החוויה השלילית שעברנו נשלח לאחת מאתנו פיצוי לכולנו: 2 בקבוקי קאווה, 3 מנות ראשונות, 3 מנות אחרונות.
נשאלת השאלה: האם עלינו לעשות הגרלה מי יזכה באיזה פינוק?
מבחינתנו זו עוד הבעה של זלזול כלפינו.
כל הנאמר, שלא על מנת שנקבל פיצוי, אלא להעיר ליתר תשומת לב לשרות ולמנות.