חברים המליצו, בני משפחה אכלו ונהנו אז משום שאני והחצי לא יצאנו המון זמן הזמנתי בייביסיטר והזמנתי מקום בבראסרי מופת בהוד השרון ושמנו פעמינו לשם. כבר שהתקרבנו הבחנו בשני דברים המוני בני נוער (אבל ממש המונים) מתגודדים בפתח המסעדה, יוצאים ונכנסים ומסעדה שוממת לחלוטין. עמדנו שם נבוכים ואז הלכתי למארחת שאמרה שכן צר לה יש היום כנס להקות בני נוער באולם (למה לא טרחו ליידע אותנו שהזמנו?) ולכן יש הרבה התגודדות בכניסה אבל אם נחכה עשר דקות רבע שעה אז הם ייכנסו פנימה לערב להקות רוק( ?!)והרעש ירגע... שביררתי אם הכניסה לאולם היא דרך המסעדה נעניתי שכן אכן כו-לם רוכשי כרטיסים, נכנסי אולם וכו' חייבים לעבור דרך הסועדים, מול פרצופם. החלטתי שאני לא מעוניינת לחכות, להמתין או לסעוד במקום. לחזור הביתה לא יכולנו (הבייביסיטר הייתה מתאכזבת..) אז החלטנו ללכת לאנג'לינה - הבעל עוד היסס טוב שהחלטתי שכן כי כמה דקות אחרי שנמצא לנו מקום התמלאה המסעדה עד מהרה ומי שביקש שולחן נשלח לגלות בחוץ. 

הזמנו מנה ראשונה לשנינו פטה כבד עוף עם צנימים וקונפיטורה לא מזוהה ומאוד לא מספקת איזו נגיעה של קונפיטורה וזהו. (28 ש"ח), למנות עיקריות לקחתי ניוקי שרימפס  ברוטב שמנת בייקון, פטרוזיליה, בזיליקום וגרידת לימון - מנה עתירת שרימפסים ונדיבה בהחלט עם רוטב עשיר שחבל שלא נלווה אליו לחם לנגב אותו. טעים משביע ומנחם. (84). הבעל לקח לינגווני פירות ים שכללו שרימפסים, מולים, חצי סרטן וטבעות קלאמרי. הוא טען שהמנה טעימה מאוד. לקינוח לקחנו קרם ברולה חביב. לא נפלנו מהמנות, לא נרשמה התלהבות אבל גם לא נפילה. מקום חביב, ערב טוב, חברה טובה והליכה ברגל הביתה. 

בפעם הבאה נשים פעמינו לעיר הגדולה...