אהלן-אהלן.

 

3 מסעדות ב3 רמות תמחור ו3 סגנונות שונים שנדגמו בשבוע וחצי האחרונים.

 

נתחיל ביקרה שביניהן ו"הכי מסעדה": מיטבר תל אביב. אני מבין קצת בבשר וכך גם הפרטנרית. מדובר במוצ"ש שלפני האחרון, מקום הוזמן מראש אך המסעדה בתפוסה דלילה, כך שבקשתנו לעבור למקום אחר התקבלה ע"י מלצר שהסתמן כתל אביבי-מעצבן-ממוצע ("אני אבדוק אם אפשר להעביר" למרות שהשעה 22:15 והתפוסה בלחץ 20%, "אני אשים אתכם שם" לאחר שהעניין אושרר. מזמן לא שמו אותי בשום מקום). 

מנת הפתיחה הקבועה שלי במיטבר היא הקרפצ'יו פילה בקר, בעיניי מהטובים בארץ. גם הפעם נרשמה הצלחה במנה המסורתית, הכל איכותי: הבשר, הגבינה, השמן, הבלסמי. הם לא מפספסים בזה והייתי מרוצה. הפרטנרית הלכה על סלט שוק וגבינת "המאירי", שגם הוא היה טוב, צבעוני ומגוון טעמים.

 

למנה העיקרית החלטנו לחלוק פורטרהאוס. האפשרויות שעמדו על הפרק, עד כמה שאני זוכר, היו 650 גרם, 900 ומשהו גרם ו1.1 קילו. דובר על כך שהעצם היא כ30% מהמנה. הזמנו את ה900, אבל המלצרית ניגשה והתנצלה שאין, והראתה לנו את הנתח הקטן אל מול הנתח הגדול. הלכנו על הגדול, בדרגת צלייה מדיום-רייר.

הבשר התגלה כאיכותי, אבל מיד לאחר כמה ביסים שנינו אמרנו בדיוק אותו דבר: לא חם. קראנו למלצרית שאמרה שניתן לחמם שוב, הבענו את חששנו שהבשר ייצלה מעבר לדרגה שאנחנו רוצים, והיא הרגיעה אותנו ואמרה שהם יכולים לחמם בלי לצרוב. נשמע לנו תמוה אבל זרמנו. כשהבשר חזר לשולחן הוא חזר חם, אבל בוודאי שצלוי יותר ומדיום לכל דבר ועניין, בקצוות אפילו לכיוון הוול. גם העצם לדעתנו היתה מעל 30%, אבל ניחא. הבשר היה טוב, התוספות (שעועית ירוקה אני, צ'יפס היא) היו בסדר. 

הגברת שתתה 2 כוסות יין אדום, לא טרחתי בעוונותיי לברר איזה, והיתה מרוצה ממנו. אני הסתפקתי במים מוגזים. קיבלנו על חשבון הבית קינוח, המלצרית המליצה בחום על פאדג' שוקולד עם כל מיני פאסיליטיס מעל, זרמנו עם זה, הוא היה סטנדרטי לגמרי לטעמי ורחוק ממדהים כפי שהיא תיארה, והיתה כאן פאשלה קטנה: אני אלרגי לאלכוהול ובביס מהפאדג' קלטתי טעם אלכוהולי, שאלתי מלצר והוא אמר לי בודאות שאין, אמרתי לו שיבדוק בכל זאת והוא אמר שיבדוק אבל אין, והנה כשהוא בדק-מסתבר שיש שם אמרטו.

 

החשבון על כל הסיפור הסתכם ב700 ומשהו שקל, עם הטיפ 800. יקר, הקרפצ'יו שווה את ההשקעה, הסלט מתומחר מעט בהפרזה לטעמי (58 שקל לסלט טעים אבל נטול בשר/דגים), הפורטרהאוס כאמור טעים אבל לא מפיל מהכסא, אז זה עניין של שיקול דעת. בסך הכל מסעדה שזוג יכול להגיע בה בקלות לחשבון כזה, יכולה להיות יותר מקצוענית בפאקים הקטנים שתיארתי לעיל. ב200 דולר לזוג החוויה צריכה להיות מעולה, לא "בסדר".  

נעבור לחווית בשר משתלמת בהרבה לדעתי, הB12 בביתן אהרן. מדובר במעשנה קטנה במרכז מסחרי קטן שנמצא על כביש 2 מול מחלף חבצלת. הקונספט הוא התמקדות בבשר שנעשה במעשנה בלבד, סטייל "אלבמה" המיתולוגית בנתניה. בניגוד לאלבמה, אין כאן את תבשיל השעועית והסלט החתוך, ובהחלט מוכרים שתייה. אדגיש שוב את המילה "קטן" ביחס למקום הפיזי: מדובר בכ6 שולחנות ל4 אנשים כל אחד, בר, ובחוץ יש עוד איזה 4-3 שולחנות עץ עם ספסלים. ביום גשום אי אפשר לשבת בחוץ ואז אפשרויות הישיבה מצטמצמות עוד יותר. לשים לב אם באים בזמנים המועדים ל"פיק", כי אפשר להמתין גם שעה למקום (מה שקרה לי פעם כשעשיתי טעות מתחילים והגעתי בשבת בצהריים).

 

באתי אתמול אחה"צ (סביבות 16:00) וידעתי בדיוק מה אני רוצה: "סטארטר ספריבס" לראשונה, נתח קצבים לעקרית. שניהם היו מושלמים. מבחינתי אפשר לסיים פה את הביקורת, כי זה כל מה שחשוב. עשייה מדויקת על המילימטר, תיבול פלפל-מלח שישב פיקס. זה הכל. שתי המנות ביחד זה 400 ומשהו גרם בשר, לא הזמנתי תוספות ושתייה ועלה 100 שקל. למי שבא לפנק את עצמו בבשר טעים, מיוחד, במקום עם אווירה לא שגרתית-יכול ליהנות מאד.

האחרונה והטרייה היא מהנסיון שלי לדגום אוכל טבעוני. הגעתי לסניף "פרש" בבן יהודה. המקום כנראה עבר בעלים ממש לאחרונה, והבעלים החדשים התרוצצו שם ודיברו בקול, כשהכל משדר תחושת חוסר מקצוענות ונסיון. התיישבתי והמתנתי כמה דקות, אף אחד לא ניגש. התקרבתי לעמדה העמוסה שבה הכינו טייק אוואי, הודעתי שאני נמצא, אמרו לי יגשו אליך. לא ניגשו. ניגשתי לבר ושאלתי מה עושים. אמרו יגשו אליך. לא ניגשו. בסוף תפסתי את אחד החבר'ה והצלחתי להזמין, זה היה תבשיל קציצות טבעוניות שנשמע די מפתה: "קציצות עדשים ובורוגול ברוטב פלפלים קלויים ולימון כבוש. מוגש על תבשיל מג'דרה". היה זוועה. קציצות שהרגישו כמו קציצות טבעול במיקרוגל, רוטב שהצרבת ממנו יושבת לי בגרון עד עכשיו. כל הכיף הזה ב58 שקל. ישמע הציבור ויזהר.