פעם ראשונה שלי במקום. בביקורות שקראתי הכתירו אותו כ "דיינר אמריקאי", במציאות המקום מאוד קטן והוא אולי בר משודרג. ישבנו בחוץ על סט כסאות ושולחנות שכמו בהרבה מקומות טרנדיים בדרום תל אביב נראים כאילו היו שייכים לאיזו קשישה שמתה, אבל כאן זה עבר את הגבול מוינטג' לגרוטאות לא נוחות.

הבראנץ' שלהם בעייתי. בתור בתחלה, אין להם מכונת אספרסו אז הקפה היחיד שהם יכולים להציע הוא קפה פילטר מפרנץ' פרס.  לגבי האוכל, הזמנו שלושה סוגי מנות, האש בראונז, אגס בנדיקט, ופנקייק.

הפנקייק נראה בסדר, הגיע עם רוטב . האגס בנדיקט שלהם הוא עם סלמון שהם קראו לו "מעושן" אבל בעצם הוא סלמון בתנור, רוטב הבנדיקט קצת שונה ואפילו הבריוש הוא לא בדיוק הבריוש הרגיל - בקיצור, לא ממש אגס בנדיקט, וסלמון בתנור הוא לא תחליף טוב לבייקון או חזה אווז. ההאש בראונז הוגדרו כ"לביבות" בתפריט אבל היו ערימה לא מחוברת של רצועות תפו"א מגורד שלא היו מספיק זמן על המחבת כדי להשחים.

לטובתם אפשר להגיד שהמחירים נוחים מאוד, הלחמים שקיבלנו עם הארוחה היו ממש אחלה (לחם בננה, לחם תירס, רול קטן,דברים כאלו), ואני בטוח שבערב יש להם דברים יותר לעניין. אבל לבוקר המקום לא ממש מציע חווייה כל כך טובה לטעמי.