פורום ביקורת מסעדות
נושא: ביקורת: מסעדת Californios בסן פרנסיסקו  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 14/03/2016 | 23:51
10
471
מהכתיבה שלי כאן בפורום עוד עלול להיווצר הרושם שאני טוחן מסעדות מישלן כל הזמן, אבל זה ממש לא. הפעם האחרונה בה הייתי במסעדה שכזו היתה לפני מעל שנה. מה שכן, בהחלט שווה בעיני ללכת פעם ב... למסעדות שכאלו, גם אם משלמים מעל 100$ פלוס מס וטיפ לאדם. בייחוד אם זו בחירה מוצלחת. בעיני ארוחת טעימות בסגנון הזה זו לא ארוחה אלא יותר תיאטרון של אוכל. ובדיוק כפי שאנשים לא היו מהססים לשלם סכומים כאלו להופעה, אז למה לא למסעדה?
 
הפעם הלכנו לשם לחגוג את יום ההולדת של אישתי. ובהזדמנות הזו, אני חייב לכם התנצלות על העדר תמונות. החלטתי להתמקד באוכל (ובאישתי) ולהשאיר את הסמארטפון בצד.
 
אז קודם כל, קצת על המסעדה: המסעדה מגדירה את עצמה כמסעדה מקסיקנית, או יותר נכון מסעדה בהשראת האוכל המקסיקני. מסעדת יוקרה מקסיקנית נשמעת אולי שילוב קצת מוזר למי שמזהה את האוכל המקסיקני בארה"ב עם אוכל רחוב כגון בוריטוס וטאקוז. בכל רחבי ארה"ב יש אולי רק שלוש או ארבע מסעדות מקסיקניות כאלו, והרושם שלי (לא הייתי באף אחת מהמסעדות האחרות, אבל קראתי כמה ביקורות), האוכל בקליפורניוס נועז יותר ומקורי יותר מכל השאר.
 
הארוחה במסעדה זו ארוחת טעימות בת 12 מנות (פלוס עוד כמה "אמיוזים" שלא נספרים כמנה), ונכון להיום עולה 125$ לאדם לפני מס וטיפ (מוסיפים אוטומטית 18% שירות לחשבון), ונמשכת כשעתיים וחצי. לא מקבלים תפריט בתחילת הארוחה אלא מגישים את המנות אחת אחרי השניה. רק בסיום הארוחה מקבלים את התפריט של הארוחה שאכלנו (תפריט מאד לקוני, כשכל מנה מתוארת במילה אחת).
 
המנות משלבות טעמים ורכיבים מהמטבח המקסיקני עם טכניקות של מסעדות יוקרה מערביות מודרניות. מה שזה אומר בין השאר זה שהטעמים יותר נועזים מאשר מה שמקובל במסעדות מישלן אחרות, ויש בהחלט נוכחות לחריפות (אם כי שום דבר שאכלתי לא היה חריף בצורה מוגזמת מבחינתי).
 
מבחינת ההגשה, ההגשה היא אסתטית ומוקפדת כמקובל במסעדות בסגנון, עם שילוב של מוטיבים מקסיקנים (לדוגמה, צלחת שניראית כמו סומבררו), אבל לא היה שום דבר שהרגיש "וואו" מבחינת ההגשה. בניגוד נניח ל-Atlier Crenn עליה דיווחתי בעבר, בה כל מנה ניראית כמו יצירת אמנות, כאן הדגש היה על הטעמים ואילו ההגשה היתה אסתטית במידה מספקת אבל לא מיוחדת.
 
השירות היה טוב, ובניגוד למה שנתקלתי בו לפעמים במסעדות מישלן אחרות, השירות לא הרגיש מתנשא, והם היו נגישים ודיברו אלינו בגובה העיניים. המלצרים אמנם הקפידו לספר לנו את הסיפור של כל מנה, אבל זה חלק מ"תיאטרון האוכל" של ארוחת טעימות שכזו.
 
לגבי האוכל עצמו, קצת קשה לפרט על כל מנה ומנה (בייחוד כשאין לי תמונות שיאפשרו לי להיזכר בהכל), אך בקיצור: מעולה. מתוך 12 מנות, היו לנו כמה וכמה מנות של "וואוו", ורק אולי שתי מנות מאכזבות (שזה הישג יפה בארוחה מרובת מנות שכזו). מה שאהבתי במיוחד היה היכולת של השף לקחת רכיבים פשוטים ולהפוך אותם למשהו מיוחד. לדוגמה, אף פעם לא חשבתי שניתן להפוך מנת שעועית לאוכל מלהיב, אבל באופן מפתיע זה היה אחד השיאים של הערב, ולא בגלל שהמנות האחרות לא היו מעולות. היו גם מנות מעולות של סקאלופס שהוכנה באופן מושלם, מנת ברווז ועוד, אבל איכשהו הוא הצליח לקחת מנה שעשויה כמעט אך ורק משעועית (כולל קציפה שעשויה משעועית) ולהפוך אותה למשהו שמעולם לא טעמתי קודם.
 
דווקא המנה המאכזבת ביותר היתה המנה עם הרכיב היוקרתי ביותר: מנה של אבלוני (אוזן ים) עליה סיפרו בגאווה רבה, היתה המנה ההכי פחות טובה בעיני. האבלוני אמנם בושל טוב והיה רך, אבל רוטב הטומטילו הקלוי היה חמוץ מידי לטעמי והטעם שלו האפיל על האבלוני.
 
בסוף הארוחה, הוגשו שני קינוחים: אחד היה מנה של פלאן שהיה אולי הפלאן ההכי טעים שטעמתי אי פעם. הקינוח השני היה גלידת yarba buena, שזה צמח עם טעם קרוב למנטה (שעל שמו, כפי שהוסבר לנו, ניקרא השם הקדום של סן פרנסיסקו), עליו טיפטפו רוטב שוקולד שהתקשה במגע עם הגלידה (עם עוד כמה מרכיבים למנה שאני לא זוכר כרגע). גם קינוח מוצלח.
 
בעיני זו אחת המסעדות ההכי טובות שאכלתי בהן אי פעם (הייתי מדרג אותה במקום ראשון ביחד עם Atlier Crenn היקרה בהרבה). למי שמגיע לסן פרנסיסקו - מאד מומלץ.