מסעדה פנטסטית, לטעמי אחת מהיותר טובות בישראל.
קפצנו בצהרי יום קריר יחד עם האורחת חובבת הקולינאריה מ USSR לשעבר, עשו שיפוצון וכבר אין טיח מתקלף, אם זה עקרוני למישהו\י. תפוסה מחצי עד כמעט מלאה כשהרוב כנראה תיירים מהמרכז וקצת מחו"ל.

לחמנייה סבירה עם חמאה מעולה "ללא חיוב" מולאו לכל אורך הארוחה, לי לא חסר שמקום כזה לא ממש משקיע בלחם המוגש, למרות שלבטח יהיו כאלה שילינו. היו מקרים שהלחם היה אפילו יבש שם, אבל לרוטב זה לא אכפת.
אחת הראשונות הפנטסטיות אצל אורי, זו מנת פרוסות הסלמון ברוטב סויה מצוין עם סורבה הוואסבי.. הסורבה מחייה נפשות, הוסכם שיוכן בבית בקרוב לשחזור המנה, כל המרקמים של אורי בסורבה וגם בגלידות די "נזלתיים" ונעימים בצורה טובה ולא אתפלא אם מסמיכים כאלו ואחרים כמו קרמודן למי שמכיר, מעורבים בעניין ובכמות לא עדינה במיוחד המנה הדי "קייצית" הזו היא דרך מושלמת לפתוח כל ארוחה כבדה וארוכה.
המשכנו עם קלאמרי מטוגן, איולי כוסברה וצ'ילי מתוק, ביצוע מושלם גם כן.

ספיישל של קוביות טונה צרובות ברוטב עז חריף חמוץ מתוק מלוח נפלא, עם פלפל ירוק קלוי ובצל סגול מוחמץ, שיחוק מעניין, עוד מנה מיוחדת ומעולה, שבעיקר השתלבה בסיגנונה הדי יוצא דופן בפסיפס של הארוחה.

כאן הגיע מרענן חיך בדמות סורבה מנדרניה ושמן זית מאוד פירותי, תועפות שמן זית, תוצאה מעניינת, שעמדה במטרתה.

הלאה לגולת הכותרת מבחינתי – מנה גדולה ויפה של קוקי סאן ז'ק ברוטב שמנת, ג'נג'ר, יין לבן ואצות, מי שמכור שם למנת הבשר סרטנים בשמנת ולא בדק את מקבילת הקס"ז, לא עבד לדעתי נכון עד היום, למרות שכן, זה גם עניין של טעם, מנת הקס"ז מסעירה ומעניינת הרבה יותר ולטעמי, זו אחת המנות הפשוטות והטובות שאכלתי בשנים האחרונות.

פורל בקדירה ברוטב שמנת, 4 פלפלים ובצל ירוק – לכאורה מנה פשוטה לקריאה ולמראה, בבימוע היא שירה צרופה לדגת הים ולמטבח "צרפתי ים תיכוני" קלאסי, הפורל הוורדרד היה מושלם והאורז שניגב את תחתית הרוטב מהקדירה היה פשוט שמיימי (כן כן, אני מאוד שופע סופרלטיבים הפעם).

 

לקינוח מנה של הכנאפה המצוינת עם גלידת הוורדים, כדור של סורבה אשכוליות מצויין וגלידת חלבה ואגוזים טובה לא פחות.

אסכם במילותיה של האורחת – magical food, מסכים איתה, אחת הארוחות הטובות ביותר בשנים האחרונות, באחת המסעדות הראויות ביותר לטעמי בארץ, אם לא ה.. אם נשווה נניח לארוחות בעבר בטופולינו זצ'ל, שם הרגשתי שיש יד חלומית במטבח, הרי שאצל אורי מרגיש לי כמו יד חלומית לא פחות עם חומרי גלם מעניינים, יקרים ומשמעותיים יותר, מוגשים בכמות יפה ונאותה.

רחוק ממסעדות "השף" האלו שמקבלים במנה רבע או חצי פילה של דג עם מלא ירק מסביב, או קוצצים שלושה שרימפס למילוי של "רביולי שרימפס" ומתמחרים כאילו מדובר במנה עיקרית עזת חומר גלם יקר לכל דבר ועניין. ויש עוד דוגמאות רבות רבות רבות בחוליי "מסעדות השף" וכן גם לא מעט, "המטבח המודרני".
אין עסקיות למי שתוהה, ביחס למיקום אני חושב שזה לגיטימי לגמרי ובכל מקרה זכותה של מסעדה לקבוע התנהלותה, סה"כ הסתכמה הארוחה עם שתי כוסות גוורץ עלום שם וחצי קנקן מיץ, ב 580  ₪ לפני, זה לא סכום נורא ביחס לתקופה המעצבנת הזו, לארוחה חווייתית מאוד (מאוד) ודי ממלאת לשלושה אנשים.