באנו עם ציפיות נמוכות והאמת שהיה די מוצלח.
היינו 24 איש. אין שם חדר פרטי אבל סידרו אותנו בשלושה שולחנות של שמונה בפינת המסעדה כך שהיתה לנו אפשרות להתבטא, אם כי חלל המסעדה היה מעט רועש ומי שרצה לברך או לשאת דברים היה צריך די להרים את הקול, אבל ככה זה כשאתה לא בחדר פרטי.
למנה ראשונה לקחתי לביבות בטטה. אותי לימדו שלביבה זה שטוח וקציצה זה תפוח. לפי זה מה שקיבלתי שם היו קציצות ולא לביבות. זה גם לא הרגיש כמו לביבות בטטה אלא כמו לביבות כרובית. בקיצור כתבו אלף יצא בית אבל סך הכל כקציצות כרובית הן היו בסדר. הוגשו על רוטב יוגורט שהזכיר קצת ציזיקי.
מנה עיקרית ניוקי ערמונים ברוטב שמנת. ביצוע טוב של המנה. הניוקי היו אווריריים למדי. עם שמנת וערמונים אי אפשר הרבה לטעות. כך שנהנתי מהמנה.
לקינוח טרטופו שוקולד. שוב פעם הבנת הנקרא שלי או הבנת הנכתב שלהם. ציפיתי לכדורים של שוקולד. בפועל הגיע מעין פרפה שוקולד עם רוטב שוקולד מסביב. גם כאן - בסופו של דבר היה טעם מאד סביר, עם מינון לא גבוה מדי של מרירות לשמחתי (אני אוהב את זה "באמצע" לא מריר מדי).
האישה לקחה קרפצו' לראשונה. סופלקי פרגית לעיקרית. מאלאבי לקינוח. ודיווחה "בסדר" על שלוש המנות.
נו נו נו למלצרים רשמנו על סעיף חריפות שלא יידעו עליה במנה שנראתה "תמימה" כמו מעורב משלושה סוגי בשר, שמסתבר שאחד מהם היה חריף (או שמא עם רוטב חריף, לא ממש הבנתי) אבל אף אחד לא הזהיר על זה מראש ולכן המנה הוחזרה אחר כבוד והוחלפה במנת שניצל.
החניה בשבת חינם. באמצע השבוע הבנתי שיש סידור עם המסעדה אבל לא בדקתי.
מחירים אין לי כי המארחים שילמו על הכל.
סך הכל לא נרשמה נפילה קולוסאלית באף אחת מהמנות. הכל היה סביר מאד וכמקום לאירוע משפחתי שצריך להשביע רצון של 24 אנשים עם משרעת טעמים והעדפות מאד רחבה - זה עשה את העבודה.