אני מאלה שנותנים הזדמנות שנייה, תמיד. אבל מסתבר שלעיתים זה לא טוב. בכלל.
לאבא שלי יש זכרונות טובים מקפה גרג מבית שמש, אני חושבת שזה בגלל המלצרית שהייתה בעבר שם ששירות היה באמת מעל הכול אצלה, וזה נדיר במחוזותינו.

הוא ביקש שאקח אותו לשם, התייצבתי, ונסענו.

המקום היה דחוס, יש למעלה מעשרים שולחנות שם, ומטבח שכנראה לא מספיק לעמוד בקצב, ואת זה למדנו על בשרנו. עמדנו בצד עד שיתפנה מקום, הבחורה שאחראית שם ביקשה מאיתנו לשבת כי אנחנו מפריעים לתנועת המלצריות. לא הבנו, איך אנחנו יכולים להפריע אם אנחנו עומדים בצד, אבל מילא, אולי היא בלחץ, צריכה להוציא עצבים, שתקנו התיישבנו בשולחן לשישה אנשים, והמתנו בסבלנות.
אחרי מספר דקות ארוכות התפנה שולחן , וביקשנו לעבור לשם, קיבלנו את מבוקשנו.
אבא שלי ביקש ארוחת בוקר לזוג שבתפריט נשמעה באמת אחלה : שתי ביצים לבחירה (אומלט מוגש על עלה סיגר), שני מוזלוני גרנולה ותפוחים, שמנת פלפלים, עמק, לאבנה דואה, שמנת פלפל שחור, סלט טונה, גבינת חמד זעתר, אבוקדו עם לימון כבוש, זיתים, סלט, לחם הבית, קונפיטורה, עוגיות ביתיות, קפה ומיץ טבעי (תפוזים/לימונדה/אשכולית אדומה/גזר). (מועתק מתוך האתר של קפה גרג).
הצפיפות הייתה איומה, יכולנו להסתכל בלבן של העיניים של שאר האנשים, ואני לא מגזימה. התחושה הייתה לא נוחה כלל, ואבא שלי טען שהוא לא זוכר שהיו כול כך הרבה שולחנות שם, גם אני לא.

לא נורא נחמתי אותו נתמקד באוכל זה הרבה יותר חשוב, כול ניסיונותינו לשוחח היו בלתי אפשריים, הרעש ההמולה, הצעקות היו לא סימפטיים. הצטערתי שבאנו.
האיחור באוכל היה בלתי נסבל, קרוב ל – 20 דקות, המלצרית כמעט ולא יכלה להגיע אלינו כי היה כול כך צפוף, ונאלצה להעביר לעבור בין שולחנות , והייתי בטוחה כי משהו עומד לפול מידיה, עד שאני קמתי ועזרתי לה, בחיוך נבוך ומתנצל היא מלמלה סליחה.
לעניין האוכל: מה נאמר אין קשר בין התפריט לבין מה קיבלנו בפועל.

מעלה הסיגר שנפקד מקומו, המוזולוני ראו ימים טובים יותר ועוטרו בקרום מבייש שלא העיד על טריות יתר, השמנת בפלפלים שחוץ משמנת לא היה בה פלפלים, גבינת צהובה העמק- נו זה כבר באמת השקעה... פרוסה דקה מאוד שכנראה חתכו אותה לארבעה רבעים ושני חתיכות מהן הושמו בצלחת, בושה, אבא שלי טען שצריך להיות ממש מוכשרים לחתוך גבינה כול כך דק בעובי של נייר , הוא לקח חתיכה ושם אותה מול האור. לאבנה  דואה – אני חשבתי שדואה זו תערובת תבלון מיצרית, אבא שלי התעקש שזה שתיים, אולי הוא צדק, אני לא יודעת אבל בוודאות היה שם תכולה של שתי כפיות של לאבנה, שמנת הפלפל שוב נפקד מקומו של הפלפל השחור, סלט טונה בינוני מינוס המיונז נפרד למרכיביו וזה לא היה סימפטי לראות. בגבינת חמד זעתר, נפקד מקומו של הזעתר, אבל המליחות האיומה לא, זה היה בלתי אכיל בעליל והכול הושאר בצלחת. הלאה - אבוקדו עם לימון כבוש, אחוז הנפקדות בקפה גרג גבוהה.  ללימון לא היה זכר. המיץ,הזיתים, הקונפיטורה והסלט היו טובים והלחם.

כן הלחם. הגיעה לחמנייה אחת, כשהצלחתי לשאול את המלצרית למה רק לחמנייה אחת הרי יש זוג אנשים, היא הסבירה כי עוד אחת עולה כסף, למה? ככה. את רוצה שלמי עוד 11 ₪. אין שום בעיה תביאי.

היא באמת הגיעה, תודה.

אני כמעט ולא נגעתי באוכל, אבא שלי אכל , אבל ביקש שאכין משהו "משמעותי" כשנגיע הביתה. הבנתי אותו.
הזמנו את הקפה, שוב איחור של 20 דקות עד שהגיעו שני קפה, כשהם סוף סוף הגיעו, הייתה עוגייה בקוטר של 10 ₪ מונחת בצד הקפה.  באמת ביזיון.
לאורך כול הזמן הזה ראיתי שם את האחראי, שבאמת שום דבר לא נסתר מעיניו, בוחן אותנן, אם קיבלנו או לא קיבלנו, והוא כנראה הבין שהייתה בעיה, אבל הדחיק והתעלם.

בחשבון שהגיע מהר מאוד, נפלה טעות במקום לחייב אותנו על לחמנייה אחת, חייבו על שתיים, כאשר הערתי על כך, המלצרית פנתה למלצרית אחרת, שפנתה לשלישית- ואז הגיע חשבון חדש, וזאת ללא כול התנצלות.
כשיצאנו במזל טוב, וזאת מבלי להפוך אף צלחת, או חלילה לפגוע באף אדם, האחראית שם פנתה אלינו, כנראה בהוראה שלו, ושאלה איך היה- אמרתי רע. תודה. ופרטתי.
למה לא אמרת? ניסיתי באמת שניסיתי למצוא מלצרית אבל כול כך דחוס פה, ואין עם מי לדבר. היא התנצלה.

מודה ועוזב ירוחם אמר אבא שלי. יאללה בואי נלך הביתה, תכיני לי שקשוקה ירוקה עם תרד, פיטריות ושמנת – אני אוהב את זה, אבל תשימי יותר פרמז'ן.
ביקור שני
חלק מכם בוודאי יגידו טעות, ואכן טעות. אבל כפי שפתחתי אני תמיד נותנת צ'אנס נוסף. ושוב מצאנו את עצמנו מספר ימים לפני פסח שם. הפעם לא היה כול כך דחוס.
הוזמן : פאד תאי סלמון שהיה אמור להכיל אטריות אורז רחבות וקוביות סלמון מוקפצות עם רצועות בצל, פלפל, כרוב, פטריות, גזר, אפונה, שעועית ירוקה, נבטים, בצל ירוק ובוטנים גרוסים ברוטב פאד תאי פיקנטי. מוגש עם רבע לימון, נבטי חמנייה ושומשום שחור ( נלקח מתוך האתר של קפה גרג), ולאבא שלי סלמון בתנור עם ירקות אנטי פסטי וסלט ואורז עם ירקות (נשמע המון ירקות אבל לא כי שוב חלק גדול נפקד אבל זה בהמשך), זה הוזמן במסגרת ארוחה עסקית, ולכן גם היינו זכאים לקבל מרק.
אין חכם כבעל ניסיון – ולכן הסתכלתי על השעון כאשר הזמנו את האוכל 14:35 קטנוני אתם חושבים, אז זהו מסתבר שלא.

את המרק בטטה שהיה במרקם של נזיד, תפל וכמות באמת עצומה, שיכלה להספיק לפחות לארבעה אנשים קיבלנו עשרים וחמש דקות יותר מאוחר בשעה 15:00, המלצרית שהפעם הייתה אדיבה הסבירה שלי שצריך להכין את המרק, לא הבנתי המרק לא מוכן? לא, היא אמרה צריך להכין אותו. פה לא הבנתי . איך אתם טוענים שיש מרק כאשר בעצם אין? ולמה אתם לא אומרים שיהיה איחור של 25 דקות?

בעיצומו של אכילת המרק, קיבלנו את המנות העיקריות, זאת  על ידי האחראי שכנראה הכיר אותנו מהביקור הקודם. כולו מלא אנרגיה (הזכיר לי את השפן של אנרג'ייזר), ופונה אלי ואומר "ביקשתם את האוכל עכשיו נכון?" אמרתי לו שלא, וכי בפירוש ביקשתי שאנחנו רוצים את האוכל אחרי המרק,  "אין שום בעיה , אני אחזיר למטבח, וכולו זחוח ומחוייך . האסימון ירד אצלי יותר מאוחר.
בפאד תאי היו מספר חתיכות קטנות של סלמון, לא הרבה, אבל העיקר שהיו. שוב נפקדו -הלימון שהיה עושה פלאים במנה, קצת חמיצות לא הייתה מזיקה, נבטי חמנייה, שומשום שחור, שעועית ירוקה, כרוב והבוטנים. ואני תוהה – אם אתם כותבים בתפריט שכך זה מוגש, תתנו את מה שכתוב, אם לא ,אז אל תכתבו.
מנת הסלמון של אבא שלי , הייתה גדולה ולטענתו אפילו די טעימה, אבל היה חסרים האנטי פסטי, לשאלתי, מה קרה להם, ענתה המלצרית כי בארוחה העסקית יש את האורז והסלט שהיו טעימים ונארזו. לדעתי היה צריך להגיד זה הרי לא מידע חסוי, אבל כנראה שבקפה גרג זה כן חסוי.

ושב הוזמן קפה, ושוב מחכים 25 דקות, וסוף סוף זה הגיע. לשאלתי מדוע זה לקח כול כך הרבה זמן האוכל, והקפה המלצרית ענתה כי "יש בלאגן במטבח".
החשבון הגיע הפעם בסדר, וכשיצאנו, תפס אותי האחראי ואמר לי "נו איך היה?", בתמימותי חשבתי שאכן היה איכפת לו, ואמרתי לו שלחכות 25 דקות לאוכל זה מוגזם, הוא היה מדושן עונג ואמר לי " קיבלתי את ההזמנה למרק ב – 14:49, אני לא מבין למה את מתלוננת?", ואז הבנתי, הוא הזין את ההזמנה למעלה מעשר דקות יותר מאוחר, על מנת שלא אתלונן, וחלילה אבקש פיצוי, כי כנראה היה באמת בלאגן במטבח. 

אני לא מאלה שמבקשים פיצוי, אף פעם.  התנצלות מספיקה עבורי.

אני תמיד נותנת הזדמנות שנייה, כי בכול זאת לעיתים תופסים את המטבח ביום חלש ודברים קורים אין מה לעשות. אבל בין לא להזין את ההזמנה בזמן לבין החשש מפיצוי, זה באמת התנהגות מטרידה .