בחולות ומועדים אני מנצל את העובדה שאני עובד חצאי ימים וקופץ תל אביבה לאכול צהריים איפה שלא יהיה, למרות שברוב מוחלט של מסעדות, אין ממש עסקיות צהריים בחול המועד. אין מה לעשות, המסעדנים המסכנים צריכים לנצל עד תום את המוני העם שממלאים את ת"א. ההספק שלי אם כך בחול המועד האחרון:

 

יום שני - ארוחת צהריים בטשרניחובסקי 6: 

הביסטרו הקטן, החביב והמשפחתי הוא אולי המסעדה הכי שלווה ורגועה שאפשר למצוא בת"א. הייתי בה עד היום פעם אחת, לפני כ-4 שנים להערכתי. לצערי תפריט פסח היה מצומצם מהתפריט הרגיל וכמובן לא הייתה עסקית. 

המסעדה הייתה די מלאה ואנשי הצוות היחידים היו איל מרון השף והבעלים ושיה זוגתו שמנהלת לצדו. למרות זאת - היה אחלה שירות ואחלה יחס. זוג מסעדנים מהנחמדים ביותר שאפשר להיתקל בהם בת"א.

לא הייתי רעב מאד ולכן הזמנתי 2 מנות ראשונות/ביניים: מנה של פולנטה רכה עם ארטישוק, תרד ופרמזן (48 ש"ח). מנה חביבה ולא יותר. הפולנטה הייתה מעט אנמית אבל הארטישוק היה מעולה והרים את המנה. מנה נוספת - קציצות דג (מוסר וקוד) ברוטב חריימה (עגבניות, פלפלים, חריף וכוסברה). 36 ש"ח ל-3 קציצות לא גדולות. מנה ביתית, פשוטה וטעימה, אבל שוב - לא מלהיבה. אפשר לייצר יותר עומק ועניין ברוטב ובטעמים. כשסיימתי נותר לא מעט רוטב בצלחת והוצע לי מיד ע"י דליה לחם לניגוב. הלחם, תוצרת בית, היה מעולה וסגר לי יפה את הארוחה. סה"כ - מקום חביב ביותר. מפלט ראוי מהמולת רח' אלנבי הסמוך ומהחום התל אביבי. לגבי האוכל - כדאי כנראה לבוא בימי חול רגילים, אז יש תפריט מלא והיצע מנות יותר מעניין (וגם תפריט יין ראוי לציון).

 

יום שלישי - צהריים בגדרה 26: 

עוד מסעדה חביבה במיוחד, שממוקמת ממש מול המנזר וליד דה באן, בואך שוק הכרמל. מסעדה עם תפריט של מיזוג גלויות אמיתי  - קצת אירופה (שוודיה, איטליה), קצת מזרח תיכון (עיראק), קצת צפון אפריקה. והכל עובד יפה, כי השורה התחתונה היא אוכל טרי, פשוט וטעים. 

גם כאן לא היו עסקיות כמו בימים רגילים. הזמנתי לראשונה סלט תרד, אגוזים, גבינת פטה ותותים. סלט טרי, רענן וטעים, אבל קצת יקר לטעמי (39 ש"ח). זו מנה שלרוב לא הייתי מזמין, אבל היא התאימה לי כדי לאזן את המנה העיקרית שהזמנתי: ספייריבס בקרמל מלוח. 82 ש"ח למנה נדיבה של ספייריבס שהוכנו לעילא וממש נפלו מהעצם. רוטב הקרמל המלוח היה טעים אבל לטעמי לא מספיק מלוח. אפשר וצריך להעיז יותר ולא לפחד מתוספת המלח. הבשר הוגש לצד תפוח אדמה אפוי בקליפתו עם שמנת חמוצה, שהיו טובים.

גם כאן זו פעם שנייה (או שלישית) שלי במקום, ותמיד נהניתי מהאווירה הטובה ומהאוכל הפשוט והעשוי היטב. גם זו מסעדה שהיא מפלט מצוין מהצפיפות והתזזיתיות של אזור שוק הכרמל.

 

שלישי ערב - ברנינג טאקוס  בלוקיישן החדש ולפניה קפה וקינוח באמיליה רומנה בהרצל:

אחרי גדרה 26 קפצתי לסיבוב בנמל יפו ובשוק הפשפשים ואחריו חזרתי תל אביבה לאזור אלנבי/הרצל. בסביבות 17:00 ממש התחשק לי קפה טוב. בדיוק עברתי ליד אמיליה רומנה, המסעדה הדי חדשה שנתפחה במקום פיצה בית העם, ובינתיים די נקטלה בכמה ביקורות. ישבתי בחוץ והזמנתי אספרסו קצר וקינוח מתבקש - טירמיסו. עלה ביחד 48 ש"ח (אם איני טועה). הקפה היה טוב. סטנדרטי וטוב. הטירמיסו היה מקורי למדי. על הקרם לא פוזרה אבקת קקאו כמקובל, אלא הונחו 2 טראפלס מרובעים ויפים. הביס האידיאלי היה לבצוע חתיכת טראפל (שוקולדי וטעים) ולאכול יחד עם הקרם (החלק והטוב) והשכבות השונות. טירמיסו מוצלח וטעים, עם איזון מתיקות טוב. נראה לי שאחזור לנסות בקרוב את האוכל עצמו.

אחרי הקינוח הנ"ל ועוד סיבוב רגלי קצר בשכונה, קפצתי על הדרך לנשנש נשנוש ערב בברנינג טאקוס, הדוכן המקסיקני שנפתח מחדש ממש בימים האחרונים בלוקיישן רחב יותר ברח' אלנבי 97, וכרגע פתוח משעה 18:00 בערב. (עברו כתובת מאלנבי 47 שם פעלו כמה חודשים בדוכן קטנטן ומוצלח כלוס ברנינג טאקוס). בגלגול הקודם שלהם אכלתי את טאקו הדג והבקר והם היו טובים מאד. הפעם הזמנתי טאקו של בטן חזיר עם רוטב אננס וצ'יפוטלה. נדמה לי שעלה 48 ש"ח. פחות נהניתי הפעם. היה בסדר פלוס. הבשר לא היה רך כמו שאפשר לצפות. הרוטב לא היה מספיק עז טעמים. ביקשתי וקיבלתי חיזוק של רוטב צ'יפוטלה בצד שעזר להרים את המנה. אני מקווה שזו סתם בינוניות יחסית של ימים ראשונים במקום החדש. הם עדיין בשלבי התארגנות והתפריט עדיין לא הושלם. 

בכל מקרה, המקום החדש הוא שדרוג פיזי משמעותי והרבה יותר נעים לשבת שם. יש בר גדול יותר, יש כמה שולחנות בצד, ויש חצר חיצונית נחמדה, שאני מניח שתאורגן בהמשך בצורה קצת יותר מגניבה. אני מניח שאחזור. 

 

רביעי צהריים - צהריים בנאם התאילנדית:

גם כאן פעם שנייה שלי במסעדה. היינו שלושה. היו קצת תקלות שירות, כשהמקום שהזמנו מראש לא היה מוכן, וישבנו באיחור של 10 דקות. התפריט שהוגש לנו היה תפריט צהריים רגיל, בו מצוין שיש 10% הנחה על כל התפריט אבל אחד לא טרח לציין שזה לא תקף בחול המועד (כמה לא מפתיע)...

למרות זאת בכל זאת נהנינו. השירות במהלך הארוחה היה טוב, למרות הלחץ, והאוכל - וזה הכי חשוב - היה טוב בהחלט. זו מסעדה תאילנדית טובה ולא מתחנפת. חלקנו 5 מנות שכולן היו מוצלחות:

2 ראשונות: סום טאם (כי חייבים): 35 ש"ח. טיפה יותר מתקתק בתיבול מזה של בית תאילנדי, אבל בהחלט רענן וטעים מאד. 

מו טוט קאתיים: נתחי בשר לבן פריכים וקריספי שום. 49 ש"ח. מנה טובה וטעימה. אחלה נשנוש.

3 העיקריות שנדגמו:

ג'אנגל קארי (75 ש"ח). נתחי סינטה מוקפצים עם חציל תאילנדי וקארי חריף. המנה הכי חריפה בתפריט. הייתה חריפה בהחלט אבל לא חריף שגורם לך להזיע... מנה טעימה בהחלט. 

פאד סי יו (56 ש"ח). נתחי בשר לבן עם אטריות אורז רחבות, סויה מתוקה, ברוקולי, בצל ירוק, תרד, ביצה וקריספי שום. מוקפץ טעים ורענן. 

גנג פט נומאי (69 ש"ח). תבשיל בקר, חלב קוקוס, קארי אדום, במבו שוט, דלעת תאילנדית ובזיליקום תאילנדי. עוד מנה טעימה ומתובלת היטב. 

אגב אחד מסועדי הצהריים היה ישראל אהרוני. לא יודע אם זה מעיד על איכות המסעדה, אבל זה בטח לא מזיק לה (בכל זאת האיש מבין משהו באוכל אסייתי...).

בכל מקרה, מבחינתי האישית, ולמרות התקלות הקטנות, המקום ראוי וטוב.

 

ביום שישי בערב, אחרי צאת פסח שני, הספקתי לקפוץ אחרי טיול בנמל תל אביב ליהלומה בנמל. יורחב בדיווח נפרד בהמשך. בגדול - האוכל טעים מאד, אבל המנות קטנות. 

 

זהו. הרבה אוכל. מיום ראשון דיאטה...