בראצ'ה היינו חלק מחגיגת יום הולדת שכללה קרוב ל-10 איש. אתאר רק מה שאני ואישתי אכלנו בתוספת טעימות וביסים מאחרים.

עיצוב: המסעדה כוללת מספר חללים במפלסים שונים כשאחד החללים בכניסה ריק לגמרי משולחנות וההרגשה היא שנכנסים לא רק למסעדה ריקה מאדם, אלא גם ריקה מריהוט כלשהו. עיצוב המסעדה מורכב משנדליירים בסגנון של פעם, טפטעם כל הקירות, תמונות שחור לבן של אנשים לא מוכרים, ארונות עם דופן זכוכית ובהם סרוויזים וכוסות קריסטל גרמני של פעם, בופטים ושידות ישנים, בקיצור זה נראה כמו דירה סובייטית חצי בורגנית משנות ה-70, אין סטייל אחיד, אבל גם לא אקלקטי, סתם אוסף של דברים.

שירות: שירת אותנו בחור צעיר שלא נראה לי שבחר את המקצוע הנכון. אחת החוגגות הזמינה בירה, לא הגיעה, אז הזמינה כוס יין לבן (שבלי כלשהו נדמה לי), לא הגיעה. באנו באיחור והזמנו בקבוק יין, אז היא כבר הרימה כוס יין מהבקבוק שלנו. מים נשכחו מספר פעמים. הלקסיקון של הבחור שופע במילים כגון "אין לי מושג", "לא מבין בדברים האלה". כשהזמנו בקבוק של יין גרוזיני - ספרבי, כינה אותו המלצר sferabi, כאשר השם הנכון הוא saperavi, משהו שמצביע על רמת ההבנה שלו בדברים שהוא מגיש. עם זאת, המלצר היה ממש נחמד בהתנהלות שלו ובאמת שהשתדל.

אוכל:

רבייעת חינקלי – בצק לא רע, אך מחליק, לא היה ניתן לתפוס את הכיסון בזנב שלו עם היד כדי לאכול. המילוי היה מתובל לא רע, אך חסר את המרכיב המשמעותי ביותר בחינקלי – אותו הציר שאמורים לשלוק בביס הראשון.

סלט מוח – הגיע מין תבשיל בצבע אדום ובו חתיכות מוח עגל. המוח היה בסדר, בושל היטב ובמרקם הנכון, אבל הרוטב עצמו היה משהו שמעולם לא פגשתי במסעדות גרוזיניות, אני לא מתיימר להכיר את כל המאכלים הגרוזינים, אבל זה היה תבשיל שניתן למצוא במסעדות צפון אפיריקאיות, מין מנה של מסעדת פועלים קלאסית. טעים, אבל לא תאם את הציפיות.

ממרח עלי מנגולד עם אגוזים וגרעיני רימון – המנה היחידה שהיה לה טעם גרוזיני, מרקם חלק ותיבול טוב.

לשון בציר פטריות – בושה להגיש מנה כזו במסעדה בנווה צדק, אפילו בחדרי אוכל השיתופיים של ברית המועצות היה קשה למצוא מנה רעה כל כך. פרוסות רופסות של לשון כאילו בושלו לאחר החיתוך ולא בגוש ואז נפרסו, כל זאת ללא מלח בכלל אבל גם הוספתו לא עזרה מי יודע מה, ציר עם שלוליות שמן וגולת הכותרת – עיגולי גזר וטבעות בצל מבושלים, שום זכר לטעם פטריות.

 

כל המנות בתוספת בקבוק וחצי של יין ספרבי ושירות עלו קצת יותר מ-400 ש"ח, VFM נמוך ביותר.

מנות שנטעמו מאחרים – צ'בורקי – בצק טוב וקרנצ'י, תיבול טוב, אך המילוי יבש, סלט סלק – פשוט סלט סלק, לא לטוב ולא לרע. את הקינוחים כבר אכלנו בפופינה הסמוכה והם היו נהדרים כמצופה.