כמה וכמה פעמים כתבתי כאן על פסטה מיה זאת שברח' וילסון. אחת האיטלקיות הטובות שאני מכיר, אם לא הטובה שבהן. לפחות 5-6 פעמים ביקרתי שם בשנים האחרונות, תמיד האוכל היה מצוין.

למרבה הצער, הביקור האחרון בחול המועד הפסח היה מצער.
באתי עם גרופון , 179 שקל לארוחה זוגית שכוללת פוקצה, מנה ראשונה לכל אחד, עיקרית  לכל אחד וקינוח אחד. מחיר בהחלט משתלם. לצערי, אם הייתי יודע שככה תיראה הארוחה הייתי מוותר על הגרופון.

 

אכלנו:

לפתיחה פוקצ'ה- היתה גרועה מאוד. היא היתה קשה, שרופה מלמטה. כמו דיקט. רובה לא נאכל.

ראשונות: סלט קפרזה שכללה מוצרלה מצוינת, אבל עגבניות שרובן היו קשות ואנמיות. גם הרוטב כלל רק שמ"ז, בלסמי לא הרגשתי. חוץ מהגבינה הטובה לא היה כלום בסלט. תמיד הסלט קפרזה היה הפייבוריט שלי כאן למנה ראשונה. הוא יכול להיות כל כך טעים כשהעגבניות טובות והתיבול מדויק. הפעם זה לא קרה. 

 

מרק כרובית - כלל גם תפוחי אדמה, כרישה ועוד. היה סמיך, טעים , הטעם של הכרובית היה חזק וטוב. אהבתי את המרק
 
עיקריות

לינגוויני עגבניות: הפסטה היתה מצוינת, עשויה אל דנטה, כרגיל בפסטה מיה. כמו תמיד, אין כאן פשלות עם הפסטה. הבעיה היתה ברוטב- רוטב עגבניות עם המון שמן, בכל ביס זה היה לאכול שמן עם קצת רוטב. לא אני ולא האישה אהבנו את המנה רק בגלל השמן.

פטוציני קרבונרה- סוף סוף מנה מצוינת. אחת המנות שאני לא יכול לעמוד בפניהן כשהן בתפריט. הפסטה היתה מעולה, והיתה שם כמות יפה של בייקון, וכמובן שמנת, ביצה ופלפל שחור. כל הטעמים התחברו יחדיו בהרמוניה מופלאה. מנה מושלמת.

את הקינוח ביקשנו שיארזו – לקחנו עוגת גבינה אפויה. היא היתה בסדר גמור.

שורה תחתונה:  ארוחה בינונית מאוד. אני מקווה מאוד שזו  נפילה חד פעמית ולא מגמה. יהיה לי עצוב מאוד אם הארוחה הזו משקפת את המצב הנוכחי בפסטה מיה.