לכבוד ההודעה שהתקבלתי למשרה חדשה שממש רציתי, החלטנו לצאת ולחגוג עם זוג חברים. הדבר הראשון שרצינו לעשות הוא להרים כוסית לחיים, מה שהסתבר כבעייתי הרבה יותר ממה שחשבנו - ביקשנו לטעום שני יינות לבנים. אחרי כמה דקות המלצרית חזרה ואמרה שהיינות הללו נגמרו, והביאה לנו שתי טעימות אחרות. בחרנו אחת מהם. אחרי רבע שעה היא חזרה ואמרה שהיין שהיא הציעה לנו נגמר. בשלב הזה כבר קצת התעצבנתי, אבל רצינו להרים כוסית, אז הזמנו בקבוק רוזה. יין סביר, שומדבר לכתוב עליו הביתה.

מלבד התקרית הזו השירות היה נחמד, אולי אפילו מתנחמד. חבל שהמנות העיקריות לא יצאו ביחד והטקסני היה צריך לצפות בכולנו אוכלים בערך עשר דקות עד שהאוכל שלו הגיע, אבל זה קורה בכל כך הרבה מסעדות בתל אביב שנראה כבר שזו הנורמה החדשה.

לאוכל:

לראשונות לקחנו סלט אנדיב עם פרי העונה וגורגונזולה (חמוד, שומדבר מיוחד) ופיצה מהספיישלים עם פולנטה. הפיצה נשמעה ממש מוזר, אבל המלצרית המליצה עליה בחום - ואכן היא היתה טעימה מאוד.

למנות עיקריות הטקסני הזמין פיצה עם נקניק חריף, ואמר שהיא טעימה מאוד. אני הזמנתי אנילוטי גבינות עזים על קרם כתומים עם קראמבל זעתר (שלא נראה או הורגש במנה). המנה נראתה יפה מאוד, אבל הייתה די משעממת. הזוג מולנו הזמין פסטה עם ארטישוק שהייתה ממש ממש טעימה, חמצמצה ונגיסה. בפעם הבאה אני אזמין את זה.

לקינוח הזמנו סופלה שוקולד ופנקוטה. אני חשבתי שהקינוחים היו בינוניים, אבל כל השאר אהבו אותם, אז כנראה שהבעיה בי. את הפנקוטה קיבלנו על חשבון הבית בגלל כל הבלאגן עם היין בהתחלה. מחווה יפה מצידם.

החשבון יצא 145 שקלים לאדם, כולל טיפ של 12%. בסה"כ המקום נחמד, האווירה נעימה, השירות משתדל (אם כי מבולבל ולא תמיד מצליח) והאוכל נע בין טעים למשעמם. 

המסעדה חמודה ונמצאת ממש ליד הבית שלנו, אז אנחנו נחזור. הבנתי שביום שישי יש להם בראנץ עם יין ללא הגבלה בחמישים שקלים. אנחנו בטוח ננסה את זה. כמובן שאם כן, תקבלו דיווח. 

לגבי שורה תחתונה - האוכל ברוסטיקו רוטשילד יותר טעים והשירות יותר טוב, אבל האווירה באמיליה רומנה יותר נעימה ויש מנות יותר יצירתיות. לשיקולכם.