פורום ביקורת מסעדות
נושא: זעתרן בברלין - חלק ב'  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 14/07/2016 | 21:15
8
410
קליק לקריאה בבלוג, עם תמונות
 
בהמשך לפוסט הקודם על עיר החטאים הראשית, יצא לי לנסות, במקרה לגמרי, עוד שני מקומות וייטנאמיים במהלך השהות בברלין מלבד קוקו שהוזכר לפני כן. בכל אחד מהמקרים המנות היו פשוט נהדרות, ואני מצטער שלא כתבתי באותו רגע קצת, כי אני לא זוכר יותר מדי מידע. מסעדה אחת נקראת Good Morning Vietnam, וגם היא היתה במיטה. שם ניסיתי את הברווז ברוטב קארי קוקוס, והתענגתי על כל רגע. מנה גדולה למדי, במחיר סביר ביותר [סביב ה-25 שקלים] ואווירה מסעדתית, בניגוד לרוב המקומות שהרגישו יותר פאסט-פודיים.
 
מסעדה נוספת, שכן היתה מסעדתית אבל הגעתי אליה בלחץ זמן של חצי שעה לפני רכבת חשובה, היתה קום-וייט Com Viet. ממוקמת כלל לא רחוק מאלכסנדרפלאץ, המסעדה הקטנה נפתחה ב-12 בצהריים, ותוך מספר דקות כבר התמלאה לגמרי. שימו לב שיש דיל צהריים שאני גיליתי רק לאחר שיצאתי, ובו אתם מקבלים גם שתיה בכיף עם המנה שלכם. קלמרי גדול עם נבטים על גבי אורז לבן, היו פיקנטיים במידה בדיוק, והמנגו-לאסי שהזמנתי לצד זה [טעות חיי, כל החלב הזה] היה טרי כשנעשה מול עיניי והיה טעים כמו אחד כזה על החוף בהאלונג ביי [לא הייתי אף פעם, אל תשפטו אותי].
 
מלבד כל הוייטנאמי הזה, גם פיליפיני וקוריאני אפשר למצוא ברזומה שלי בברלין. את הפיליפינית לא תיעדתי כמעט כלל, ומלבד זה שעובר אורח נדרס מולי בזמן הארוחה וכן ששם המסעדה הוא AYAN, אני לא זוכר יותר מדי.
 

הקוריאנית בקרויצברג, Angry Chicken שמה, היתה פנטסטית ופשוטה. גם לא נדרס שם אף אחד בזמן שישבתי מול חלון הראווה, שזה בכלל כיף, אם כי מוריד עניין במידת מה.
באנגרי צ'יקן, תוכלו למצוא, באופן מפתיע, עוף. עוף מטוגן בבלילת קמח עם תיבול ורטבים פיקנטיים עד חריפים, וגם מתקתקים אם מתחשק. הלכתי על העוף בקינמון וסוכר, ונהניתי מכל רגע, למרות שאני מאלה שאף פעם לא יזמינו בKFC את הבאקט על סוגיו השונים. העוף היה טעים והציפוי עוד יותר, הצ'יפס היה מוצלח למדי, וכאמור בכל מקום שתהיה פריץ-קולה אני אהיה מבסוט.
 

אני מודה שמעבר לקאריוורסט המזדמן לא יצא לי לנסות הרבה אוכל גרמני "אותנטי", אם דבר כזה עדיין ניתן בכלל להגדרה בברלין של ימינו, אבל מדריכה אחת שנראיתה אמינה ולא ממליצה-על-סמך-הוראות-הנהלה, נתנה לי המלצה למסעדה מקומית שהיא בעצם מעדנייה, המציעה אוכל גרמני של פעם, פשוט ונטול משחקים, בפרידריכשיין. אז ברור שמיהרתי לשם, תוך כדי קניית שלוש פריץ-קולה בדרך.
המסעדה, דומקה Domke שמה, נמצאת על אחד הרחובות הראשיים בשכונה, והסועדים בה נראה כאילו הם בהפסקת צהריים מסלילת כביש או הקמת תחנת כוח לכל הפחות - חברה גדולים וחזקים, גרמנים בכל מובן אפשרי [כמעט השתמשתי במילה טהורים, אבל אז נזכרתי בדברים], מה שחיזק אצלי את התחושה שזה מקום שאני אשמח לנסות אותו.
הזמנתי בולט מבשר לבן לצד כרוב אדום חמוץ ותפוחי אדמה נטולי טעם. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש כשטעמתי את העסק היתה "אוקיי. אז בגלל זה יש פה דונרים בכל מקום". הרבה זמן לא היה לי משהו תפל כל כך בפה, וכבר ממש השתוקקתי לפתוח עוד פריץ-קולה. אבל אז לקחתי ביס נוסף, הפעם עם הרוטב שכיסה את תחתית הצלחת, והתמונה השתנתה. הכל קיבל טעם עשיר, שהדבר הראשון שאני חשבתי עליו כשניסיתי אותו היה סעודת חתונה במשחקי הכס [עם עדיפות לכזו שאינה אדומה]. טעם של פעם, מלא בתת-טעמים שלא ידעתי לפענח, והרגשת בוסט אנרגיה ומצב רוח בסוף הארוחה. היה כיף.
 
שוק [או סוג של שוק בעצם] שהיה אחד המעניינים שנתקלתי בהם עד כה היה בדרום פרידריכשיין, ממש על הנהר. כשנכנסים למתחם, שנקרא YAAM [שזה Young African Art Market], עוברים לספירה אחרת. קריביית, עם רגאיי ברקע [ואף מילה על רגאטון], הרבה אופציות של ממכר-סמים וממכר-מזון, קריביי או אפריקאי, בעיקר. לצערי הגעתי לשם לא הרבה יותר מדי אחרי ארוחת צהריים שניה [דומקה] אז טעמתי קצת ממש. ניסיתי דג לבן [ג'ה רק יודע איזה דג זה היה] עם צ'יפס פלאטנוס, וקצת התאכזבתי, אבל יצאתי עם תחושה שכמעט כל דבר אחר שם היה יכול להיות מוצלח יותר. ממליץ מאוד לבקר.
 

אני אסיים בכמה מילים על המקום שהתברר כמועדף עליי בברלין, לפחות מבחינת בשר והמבורגרים. בורגרמייסטר, כפרה עליו. במרכז קרויצברג, ליד התחנה של קוטבוסר טור, יושב לו הסניף הזה של המייסטר ומכין המבורגרים עילאיים בטירוף. המבורגר צ'ילי עם חלפיניו, גבינת צ'דר ובייקון היו ההעדפה שלי שם, כשמיותר כבר לציין שהמחיר מגוחך ומגרד את עד העצם אקספרס מלמטה. לחמניה אגדית, בשר טרי ועסיסי, גבינה מושלמת, שירות לעניין, זמן הכנה מהיר, המזללה האידאלית לכל קרינבור בנמצא. בורגרמייסטר זוכה לתואר "המקום היחיד שחזרתי אליו אחרי שניסיתי פעם אחת" ובצדק.