פורום ביקורת מסעדות
נושא: גריג (Garrigue) - מסעדה אירופאית מודרנית ומוקפדת בתל אביב  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 21/07/2016 | 12:25
7
665
גריג (Garrigue - ההגייה היא במלרע) היא אחת המסעדות היותר מעניינות שנפתחו כאן לדעתי בשנים האחרונות. היא יושבת ברח' אחד העם בתל אביב. השותפים הם השף הצעיר עידו פיינר ששימש כסו-שף במול ים, ואיש היין (יבואן) אורי כפתורי. המסעדה היא מסעדת fine dining אירופאית מודרנית. אוכל אירופאי קלאסי ומוקפד עם טאץ' של שף ישראלי צעיר. לשניהם אין שום כוונה שגריג תהיה מול ים 2. היא הרבה יותר פשוטה ו-casual מכל הבחינות.
 
בשבוע שעבר, בדיוק ביום הבסטיליה, זכיתי לנסות אותה. קפצתי עם אחייני ובחרנו לשבת על הבר. המקום לא גדול, כ-40 מקומות ישיבה. העיצוב - פשוט, נקי, נעים ומודרני. כזה שמשרה אווירה נעימה ומשדר לסועד שכאן האוכל משחק את התפקיד המרכזי ולא המסביב. 
 
התפריט אינו גדול (6 מנות ראשונות ו-6 עיקריות) אבל הוא מעניין, מושקע ומגוון למדי. היו גם 3 מנות ספיישל יומיות. מלבד מנת בר ים שעולה 130 ש"ח, שאר המנות הן מתחת ל-100 ש"ח. סביר בהחלט. 
 
נתנו לאורי כפתורי, ששימש כברמן וכמארח, לבחור לנו יין לבן יבש בתמחור סביר (עד 150 ש"ח לבקבוק) מתפריט היין המרשים. הוא בחר לנו יין אוסטרי - ריזלינג גובלסבורג. 150 ש"ח עלותו. בחירה מוצלחת. יין לבן ארומטי ומתובל יחסית. 
 
קיבלנו תבנית לחמים נדיבה (ללא חיוב!). מבחר נהדר ומקורי: לחמניית אנשובי (מאד מורגש) שחורה (מדיו של קלמארי) טובה מאד, לחם שיפון, קרקרי תרד וגריסיני סלק. בהמשך הוצע refill שוויתרנו עליו.
לצד הלחמים הוגשו 2 מטבלים טעימים ומקוריים אף הם: קרם סלק חלק ומתקתק ואיולי אצות שחורות חלק ושומי.
 
מנה ראשונה אחת שחלקנו הייתה מהתפריט הרגיל: ניוקי שוק אווז קונפי, תרד, קישוא וציר עוף. 60 ש"ח. לא זול, אבל מנה נדיבה בהחלט. מנה מצוינת. אירופאית למשעי. ניוקי טעימים שבושלו ואז נצרבו קלות (רכים אבל לא מהסוג האוורירי). ציר מצוין, חזק ועם נוכחות. בשר שוק אווז רך ועז טעמים. לא מנה ראשונה קלילה, אבל מנה טעימה מאד שמבוצעת ביד טובה.
 
מנה ראשונה נוספת שבחרנו הייתה מהספיישלים. נתחי פארידה נאים בויניגרט תפוזי דם, סלסת סלרי ותפרחות צמחי תבלין. עוד מנה אירופאית מאד (סלרי, פרחי תבלין). נכחו שם גם מספר גוג'י ברי (Goji Berry) טריים. המנה הייתה טעימה מאד, מאוזנת היטב, עדינה וקלילה, והדג הטרי היה איכותי ונהדר. מנה ששפעה רעננות. 75 ש"ח העלות. שוב - לא זול, אבל בהחלט סביר לנוכח המרכיבים האיכותיים וכמות הדג המכובדת.
 
מנה עיקרית ראשונה שבחרנו: בטן חזיר, דלעת (רגילה וערמונים), פקאן מקורמל, פפריקה מעושנת, קציפת בייקון. 90 ש"ח העלות. מנה מהתפריט הרגיל. מנה מושחתת, יצירתית ונהדרת. כל מרכיב בה בושל לעילא. היא נראית לא גדולה על הצלחת, בגלל צורת ההגשה והצלחת, אבל היא בהחלט מכובדת. בטן החזיר הייתה רכה ונפלאה. קציפת הבייקון הייתה נהדרת ונתנה פאנץ' יפה. המנה הזו בהחלט מתחרה במנת בטן החזיר המצוינת שאכלתי לפני כמה חודשים במלגו ומלבר.
 
מנה עיקרית נוספת: שקדי עגל על אורז אסור, עם קרם עגבניות, זוקיני, פלפלים קלויים וקציפת עשבי תיבול. 95 ש"ח.
עוד מנה מהתפריט הרגיל. 3 נתחי שקדי עגל גדולים ומכובדים שנצרבו לכדי שלמות וממש נמסו בפה. תענוג. האורז האסור ושאר הירקות היו טובים וטעימים. פחות התלהבתי משילוב הפלפלים הקלויים כאן. אבל - עוד מנה מצוינת, יפת מראה וטעמים.
 
אחרי כל זה הגיעה התחזרות קלה שלנו. למרות שהיינו כבר שבעים (ועוד ידענו שיבוא גם קינוח) הזמנו מנה נוספת מהראשונות: סלמון סו ויד, קרם כרובית מעושנת (קרם ירוק - מעשבי תיבול), כרובית מטוגנת, גזר, תפוחי אדמה, בצל ירוק. 60 ש"ח. היה שם גם רוטב חמאה לבנה. מנה נהדרת. שוב מנה ראשונה מכובדת בגודלה ולא קלילה. הסלמון היה נהדר וממש נמס בפה בזכות הבישול בוואקום. מנה טעימה ביותר.
 
קינוח. באבא או רום. 45 ש"ח. בעצם באבא או רום מפורק. לא עוגה אחת גדולה אלא כמה עוגיות עגולות קטנות, רכות וספוגיות, שמוגשות לצד קרם פיסטוק (חלק, פיסטוקי מאד, מאוזן וטעים), סורבה פטל, ג'לי ברגמוט, פירות טריים פרוסים (נקטרינה, תפוז, ענבים) וקצפת. קינוח טעים בסך הכל. לא קינוח מדהים, אבל פירותי, נעים ומאוזן (דהיינו לא מתוק מדי) ומצולחת יפה.
 
עם החשבון קיבלנו גם צלחת מתוקים קטנים (פוטיפורים) נחמדה מאד.
החשבון על ארוחה מפוצצת (מינוס היין) שכללה לחמים טובים, 3 מנות ראשונות נדיבות, 2 מנות עיקריות מושקעות וקינוח אחד, עמד על כ-210 ש"ח לסועד. בעיניי סביר לנוכח רמת האוכל, נדיבותו ואיכותו. אפשר לאכול כאן יפה גם בפחות. 
 
יש כאן 2 חבר'ה חביבים שנראה שהם לחלוטין יודעים מה הם עושים. התפריט מאד מהודק ובוגר. השירות טוב. האוכל איכותי, טעים ויצירתי. המקום עצמו נעים. אין הרבה מסעדות חדשות לגמרי שנהניתי מהן מכל הבחינות כמו שנהניתי מגריג.
 
בביקורות החיוביות שקראתי בתקשורת הביעו חשש שהמקום אולי כבד מדי ואירופאי מדי לישראל הים תיכונית, המיוזעת והתזיתית. אולי זה נכון. אני מאמין שיש כאן בהחלט מקום למסעדות מהסוג הזה (בתנאי כמובן שיהיו טובות). להיפך - כן ירבו. עובדה היא שאנחנו הגענו בערב יולי מהביל ולח במיוחד, נכנסנו למסעדה הממוזגת, ולשעה וחצי-שעתיים שכחנו שאנחנו בתל אביב העצבנית ונהנינו מהחיים. מומלץ.
 
פירוט מלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/07/garr...