אורי בורי

במסגרת סיור קולינרי של הארץ שעשיתי לחבר ילדות, גחנו לעכו ולאורי בורי.
הקירות טויחו כהלכה, בעל הבית לא היה בסביבה, אבל חוץ מזה, מרקיז, הכל ממש סוכר.

לקחנו את שתי המנות הראשונות האהובות עליי: סלמון בסורבה ווסאבי ובייבי מושט מקורמל, שתיים שהומלצו פה (תודה!) בפורום: חצי מנה של קוקי סן ז'ק וחצי שרימפס וארטישוק, וכנאפה עם גלידה בצד.
בנוסף סופק לנו לחם טוב ובשפע, אותו טבלנו ברטבים של העיקריות, תוך השמעת קולות הנאה.

סיכום: קצת יקר, בעיקר הכנאפה, אבל כמה שזה טוב.
אולי המסעדה הטובה בארץ.

M25

מצוייד בחבר אחד קרניבור וחבר אחד  סתמי (סתם), יצאתי לדגום קצת בשר במסעדה הדי חדשה בשוק הכרמל.

העראייס: מוגש עם סלט טחינה ועגבניות נחמד, טעים ושומני, מתומחר קצת מעל הפופיק.
האנטריקוט הגדול: טוב ועסיסי, אחלה.
לב השור: חבל שהיום השור ניצח... לא משהו.
השקדים: מה חבל שאין להם בויטרינה.
הקראק פאי: טעים. מסוג הדברים שמדהימים בפעם הראשונה והרבה פחות אחר כך. ההפך מחומוס והרינג טרי.
המלצר: קצת סחבקי מדי לטעמי.
החשבון: כלל שני משקאות שלא הזמנו. תוקן.

הסיכום: אם ממש יבוא לי אנטריקוט ואהיה בסביבה.

הנמל 24

אחרי שלא הייתי במקום למעלה מארבע שנים (ארוחת ערב לא מרשימה) מצאתי את עצמי שוב בנמל 24. בצהריים.

רציתי לשבת בצ'אנג בה, אבל המקום פופולרי בטירוף, ואין סיכוי למצוא מקום אם אתה לא סלב חיפאי או חד קרן.
אני די בטוח שאני הראשון שכתב על המקום באינטרנט, אז כנראה שזה אי צדק פואטי.
באמת, כל הכבוד להם!

במורד אותו רחוב של צ'אנג בה (הנמל) שזפה עיני את מבצע עסקיות הקיץ החדש של 24.

להלן תקציר:
מבחר קינוחים בכוסות אישיות ב-10 בלבד.
2 מנות ראשונות ולימונדה ב- 70 ש"ח
עיקרית, קינוח וכוס לימונה ב- 84 ש"ח
מנה ראשונה ועיקרית לימונדה וקפה ב- 110 ש"ח
מנה ראשונה, עיקרית וקינוח לימונדה וקפה ב- 118 ש"ח

החלטתי ללכת על שתי ראשונות ושתייה, פלוס קינוח אישי.

האווירה נשארה נעימה כפי שזכרתי אותה, והשירותים  עדיין מספר אחד בארץ.

המלצריות לא התיישרו עם הקו המאפיין של מסעדות יוקרה.
הן היו חביבות להפליא וכלל לא סנוביות.
חיפה, נו.

בעצת המלצרית, הלכתי על פטה הכבדים עם הבריוש, ריזוטו בחלב קוקוס עם פטריות, וקינוח לימון ומרנג.
אני סאקר רציני של פטה כבדים, אבל באמת שהגרסה הנמלית היא משהו נהדר במיוחד.
התיאור המלא הוא:פטה כבדיםעל מצע קרמבל בצל ופלאן בצלי פנינה, מקרון קרם כרישה ובריוש.
בניגוד לרוב מוחלט של המנות בעולמנו, אפשר להרגיש ולהתענג על כל אחד מהמרכיבים. שאפו ענק.
הריזוטו היה כבר די ממוצע.
זה אולי חלב קוקוס ג'ים, באט נוט אז ווי נואו איט.
תלכו על משהו אחר.
הלימון והמרנג, שהוגשו בכוס קטנה אך לא פיצי, עשו עבודה מצויינת והשאירו טעם טוב מאוד.
כמעט שכחתי את הלימונדה.
היא הייתה טובה.

שוב אציין את המלצריות, שהקפידו למלא את כוסי במים, כמנהג הגויות טובות המראה בכרך ד'מנהאטען.

סיכום: נווה מדבר שופע מים ופטה באמצע החמסין הארור.

יאללה, DISMISSED