במסגרת האין בית מנקים כאן מצאנו את עצמנו בסופ"ש בלי אוכל במקרר - ובלי מטבח להכין את האוכל שאין במקרר.
אמא שלי מצילת הנפשות הציעה לנו לצאת בערב שבת לאכול בחוץ.
לא בא לנו להסתובב יותר מידי, מצד שני בא לנו מאוד על המבורגר - אז נסענו למיטבול - ערב שבת בלי להזמין מקום. כמובן ששלחו אותנו בנימוס ללכת לחפש מי ינענע אותנו. קפצנו ל- BBB מעבר לכביש אבל שם כבר צחקו עלינו ממש - הבנו שהמבורגר כבר לא יצא לנו היום, ולפי רשימות ההמתנות בשאר המסעדות בסביבה כבר חששנו לגבי אוכל בכלל - עד שקלטנו מעבר לכביש את אלפא - שנראתה ריקה ומסכנה וממש מתחננת לאורחים. לרוב זה לא מבטיח טובות, אבל רעב זאת סיבה טובה להעיז. מדובר על מסעדה קווקזית שלמזלנו לא בדקנו את המוניטין שלה ברשת כי הוא לא משהו. להפתעתנו מצאנו את עצמנו נהנים כמעט מכל ביס.

למסעדה אין אתר והתפריט אינו מופיע ברשת. את השמות אני מקווה שהצלחנו לשחזר במדויק, אבל לצערי לא את המרכיבים המדויקים והמחירים.
לאחר עיון בתפריט החלטנו להתעלם מהמנות הראשונות והעיקריות ולהתרכז במנות הביניים, שם רוכזו כל שמות של האוכל המעניין. החלטנו לקחת חמש מנות לארבעה אנשים, ורק האופנוען רצה גם חומוס עם טחינה.

בואו נגמור עם החלק הלא מוצלח של הביקורת הזאת - חומוס עם טחינה - אל תעשו לכם את זה. 22 ש"ח למנת חומוס בטעם קופסה שהוגשה לשולחן נטורל, בלי פיתות.
לקח לנו זמן להבין שהפיתות לא מתעכבות הן פשוט נבצרות, חומוס לא אוכלים עם מזלג - יש ברירה? הזמנו לחם בוכרי, אנחנו אוהבים לחם בוכרי והוא היה טרי וטעים. הלחם הגיע שלצידו שלושה או ארבעה מטבלים בנאליים, לא התעמקתי כי במקביל התחיל להגיע האוכל האמיתי.
אושפלוב, אני מתה על אושפלוב מאז שהכרתי אותו ממטבחו של האהרוני, אבל אני מוותרת על ההכנה בעיקר בגלל חיתוך הגזר הנאג'ס. כאן חתכו אותם "דקים דקים כמו גפרורים", האורז בושל אחד אחד, המנה לא שומנית מידי ואפופה בטעם קינמוני עדין, הבשר היה עשוי היטב כך שגם אימי מאותגרת הלעיסה הצליחה לאכול ולהנות ממנו.
אחר כך הגיעה מנה של דולמה - כעשרה עלי גפן ממולאים בשר ואורז - מנה שקצת שונה מהגירסה היוונית הצמחונית. אבא שלי קרא לעלי גפן ממולאים יפראקיס כמו היוונים אבל אמא תמיד קראה להם דולמה. טעמתי, לגמרי בית. אפילו הגזימו עם המלח, כאילו שאבא תיבל אותם בעצמו.  
המנה הבאה היתה צ'יבורק, וטעמה עדין מתגלגל לי בפה. שלוש יחידות גדולות של כיסונים רחבים מטוגנים וממולאים בעשבי תיבול. טעם נוכח מאוד של כוסברה.
המנה הבאה היתה מנטו מעין חמש "גיוזות" מאודות ממולאות בבשר כבש עם רוטב עדין וטיפה לימוני מלמעלה מאוד אהבתי אותם.
בסוף קורזה - כיסונים קטנטנים ממולאים בבבשר ומטוגנים, הוגשו עם רוטב עגבניות עדין ליד.

כל המנות מלבד החומוס המיותר היו טובות מאוד אולי מלבד הדולמה שהיתה קצת מלוחה.  מנה אחת, שיפוד תפ"א קווקזי, היתה חסרה לצערנו ואולי לשמחתנו כי יצאנו כולנו די מפוצצים. המנות הגיעו אל השולחן לאיטן, כל מנה קיבלה את תשומת הלב שלה. כשמדובר בשולחן עם ארבעה אנשים שמתחלקים במנות זה מצויין. וויתרנו על קינוח - יחד עם שני בקבוקי בירה שחורה ושתי כוסות סטלה שלמנו כ-300 שח ללא. סה"כ ארוחה טעימה מגוונת ומשביעה והשאירה טעם של עוד.

הרשומה המלאה בבלוג שלי "מצב שמפנייה"
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7361663