קפצנו לחגוג יומולדת. מקום חמוד, רומנטי בדרכו בשעת ערב מוקדמת. קצת חששתי מהשירות לאור ביקורות פושרות לאחרונה אבל הוא היה מצוין. וזה מה שנאכל:

 

גוז'ר דה בורגון - מאפה שחום ופריך מבחוץ, נימוח וגבינתי מבפנים, לא שמנוני וטעים.

 

אויסטרים - תמיד תענוג וגם פה.

 

קממבר צלויה עם ריבת עגבניות - כולנו אהבנו מאד. הריבה מתוקה אבל עדיין "עגבנייתית", הקממבר עדינה יחסית ומשתלבת איתה היטב. כששילבנו אותן עם ה"לחם" (הגוז'ר דה בורגון) נוצר אפקט דמוי פיצה מתקתקה, אבל בקטע טוב (מוזר ככל שזה נשמע).

 

פסטה 40 חלמונים ברוטב פרמזן - המנה הפחות מרשימה בארוחה. טעים, אבל די משעמם וחסר ייחוד.

 

קרוקטים לחי - שני קרוקטים פציחים ומעולים במילוי תבשיל לחי עמוק טעמים.

 

סינטה וצ'יפס עם רוטב טרטר - הבשר היה טוב, גם אם לא מעולה. הצ'יפס פריכים וטובים והרוטב ממכר.

 

הוזמנו 3 קינוחים - עוגה כלשהי מהמיוחדים ששכחתי את שמה, קרפ סוזט וכמובן - האננס.

 

העוגה מהמיוחדים (טארט ננטז הם קראו לה?) הפתיעה לטובה. בתיאור שלה הופיע הביטוי "עוגה בחושה" שבד"כ מרתיע אותנו, אבל מרקם העוגה היה טוב, האמרטו הורגש, והמתיקות הרבה שלה אוזנה היטב על ידי קצפת לא מתוקה ומרמלדת תפוזים מעט מרירה.

 

הקרפ סוזט היה מצוין כל כל חלקיו - הקרפ עצמו, קרם הפטיסייר שבו הוא מולא ורוטב החמאה-תפוז שלו. ביצוע טוב מאד.

 

האננס - אננס שלם מקורמל שמוגש על קרם אנגלז - הוא מנה מעוררת מחלוקת עקב מחירו הגבוה שנושק ל-70 השקלים. באופן אישי לא הרגשתי שעושים עליי קופה: ראשית, מדובר בקינוח גדול שיכול לשמש קינוח זוגי. שנית, אננס הוא חומר גלם יקר מכיוון שהמדינה כמעט שאינה מתירה לייבא אותו ובארץ בקושי מצליחים לגדל אותו. כך שאני לא בטוח שמתח הרווח עליו גבוה מאשר בקינוחים אחרים. הוא כנראה מתוחכם פחות מהקינוחים הטרנדיים כרגע במסעדות, אבל הוא טעים מאד לחובבי אננס ולטעמי שווה את מחירו - אם חולקים אותו.

 

ליווינו את הארוחה בקוקטיילים שגרתיים שבוצעו היטב אך לא הותירו רושם. אני יודע שמדובר בבר יין, אבל קצת חבל שאין להם שום קוקטייל מיוחד. קיבלנו צ'ייסרים על חשבון הבית לרגל יום ההולדת, מחווה יפה.

 

לסיכום, אחלה מקום. נשמח לשוב. ולמי שאוסף פוקימונים, הנציגה שלנו בתחום מוסרת שיש כמה ממש שווים בסביבה.