במסגרת "ערבי הגורמה" שאני וחברה מארגנות לנו מידי פעם החלטנו לבקר בפופינה לארוחת טעימות ערב - pop in early, שמוגשת עד שמונה בערב. במסגרת הארוחה כל סועדת מקבלת חמש מנות מתפריט המסעדה ב195 ש"ח.
לקחנו שתי ארוחות כאלה, כל אחת עם מנות אחרות וכדי לשמור על העניין עשינו תחרות ראש בראש בין המנות השונות.
למנות הפתיחה קיבלנו גספצ'ו מלפפון עם קרם פרש וקלאמרי, וסשימי סלמון על קרם פסיפלורה ומנגו עם פדרו חימנז מצומצם. הגספצ'ו לקח בהליכה, מנה קלילה ומרעננת עם קלמרי עדין שהיה נהדר עם הקרם. סשימי הסלמון היה טעים והשתלב עם הקרם המתוק, אבל היה יותר מידי ממנו והוא היה קינוחי מידי כשלעצמו.
למנה השניה קיבלנו טרטר ירקות שורש, וחזה אווז כבוש בפטל על דלעת צלויה. פה הדעות היו חלוקות: אני עפתי על הטרטר (שזכרתי לטובה עוד מהביקור הקודם שלי במסעדה), שהכיל סלק, ערמונים, אספרגוס (לא בטוחה אבל נראה לי שכן), קרם גזר וקרם קשיו מטריף. החברה אהבה יותר את החזה המעושן. לטעמי הוא לא היה מעניין במיוחד וגם הדלעת לא הרשימה. נקרא לזה תיקו.
למנה השלישית קיבלנו שני בורגרים קטנטנטים בלחמניה מאודה. האחד עם שרימפס והשני עם פטריית מלך היער. שני ההמבורגרים היו מעולים אבל באופן מפתיע המבורגר הפטריות היה טעים יותר. משהו בתיבול ובאופן ההכנה של הפטריה הרים את המנה לגובה שלא ציפיתי לו. שתי המנות הוגשו עם צ'יפס בטטה דקיק, פריך ולא שמנוני. תענוג.
אחרי שלוש מנות קלילות יחסית קיבלנו את המנות העיקריות: כרע עוף על פרוסת בריוש צלויה עם ביצה עלומה ורוטב שמנת כמהין, וניוקי צלויים עם ברוקולי, עגבניות ואפונה. גם מנת העוף וגם מנת הניוקי היו טעימות. אבל שתיהן היו כבדות למדי ולא הצלחנו להחליט מי טובה יותר. המנצחת המפתיעה בסיבוב הייתה פיצת פירות ים שהוגשה על חשבון המסעדה. בצק שחור פריך, קרם גבינת עיזים, שרימפס וסקאלופס. מה עוד אפשר לבקש?
פה עשינו הפסקה קצרה ואחריה קיבלנו את שני הקינוחים: פודינג אורז ומי וורדים עם ריבת תותים, פטל טרי ומי ורדים, וקרם ברולה זעפרן עם פלחי תפוזים, קליפות הדרים מסוכרות וגלידה כלשהי שבתפריט מתוארת כגלידת ברגמוט. שני הקינוחים היו לא מוצלחים במיוחד. פודינג האורז היה קר ועם מרקם משונה, מי הורדים השתלטו על כל הטעמים האחרים ורק הפטל הטרי היה טעים. קרם הברולה היה מוצלח יותר (חוץ מהגלידה שהייתה חמוצה מאוד), קינוח קליל שעזר לנו לסגור את הארוחה עם טעם טוב. לזכותו של הברמן, הוא ראה שלא אכלנו את הפודינג והציע להחליף, אבל היינו מלאות ולא באמת רצינו שום דבר נוסף.
את הארוחה ליווינו בקוקטיילים: אני עם גאספצ'ו דאקירי- מיץ עגבניות, טבסקו, ג'ין, וודקה ותפוזים. קצת מזכיר בלאדי מרי, אבל עדין יותר. וקוקטייל כלשהו שהברמן הכין לי עם ג'ין ומלפפון. קליל ומוצלח.
החברה שתתה ביטר וינטר- בקארדי, בנידיקטין, מרטיני ועוד משהו שהיה די כבד ומתוק מידי לטעמי ורוז ברי מילק- קוקטייל מבוסס קוקוס עם פטל, ג'ין ומי ורדים. זה היה מוצלח פחות והזכיר לי בעיקר יוגורט פטל עם אלכוהול. החברה אהבה וזה מה שחשוב.
החשבון יצא 570 ש"ח. לא זול, אבל בכל זאת, ערב גורמה
סה"כ היה ערב מוצלח מאוד, עם שירות טוב ואוכל מעולה. אחזור מתישהו אבל לא לתפריט הטעימות. תכלס, יותר כיף לבחור את המנות מהתפריט הרגיל.
לקחנו שתי ארוחות כאלה, כל אחת עם מנות אחרות וכדי לשמור על העניין עשינו תחרות ראש בראש בין המנות השונות.
למנות הפתיחה קיבלנו גספצ'ו מלפפון עם קרם פרש וקלאמרי, וסשימי סלמון על קרם פסיפלורה ומנגו עם פדרו חימנז מצומצם. הגספצ'ו לקח בהליכה, מנה קלילה ומרעננת עם קלמרי עדין שהיה נהדר עם הקרם. סשימי הסלמון היה טעים והשתלב עם הקרם המתוק, אבל היה יותר מידי ממנו והוא היה קינוחי מידי כשלעצמו.
למנה השניה קיבלנו טרטר ירקות שורש, וחזה אווז כבוש בפטל על דלעת צלויה. פה הדעות היו חלוקות: אני עפתי על הטרטר (שזכרתי לטובה עוד מהביקור הקודם שלי במסעדה), שהכיל סלק, ערמונים, אספרגוס (לא בטוחה אבל נראה לי שכן), קרם גזר וקרם קשיו מטריף. החברה אהבה יותר את החזה המעושן. לטעמי הוא לא היה מעניין במיוחד וגם הדלעת לא הרשימה. נקרא לזה תיקו.
למנה השלישית קיבלנו שני בורגרים קטנטנטים בלחמניה מאודה. האחד עם שרימפס והשני עם פטריית מלך היער. שני ההמבורגרים היו מעולים אבל באופן מפתיע המבורגר הפטריות היה טעים יותר. משהו בתיבול ובאופן ההכנה של הפטריה הרים את המנה לגובה שלא ציפיתי לו. שתי המנות הוגשו עם צ'יפס בטטה דקיק, פריך ולא שמנוני. תענוג.
אחרי שלוש מנות קלילות יחסית קיבלנו את המנות העיקריות: כרע עוף על פרוסת בריוש צלויה עם ביצה עלומה ורוטב שמנת כמהין, וניוקי צלויים עם ברוקולי, עגבניות ואפונה. גם מנת העוף וגם מנת הניוקי היו טעימות. אבל שתיהן היו כבדות למדי ולא הצלחנו להחליט מי טובה יותר. המנצחת המפתיעה בסיבוב הייתה פיצת פירות ים שהוגשה על חשבון המסעדה. בצק שחור פריך, קרם גבינת עיזים, שרימפס וסקאלופס. מה עוד אפשר לבקש?
פה עשינו הפסקה קצרה ואחריה קיבלנו את שני הקינוחים: פודינג אורז ומי וורדים עם ריבת תותים, פטל טרי ומי ורדים, וקרם ברולה זעפרן עם פלחי תפוזים, קליפות הדרים מסוכרות וגלידה כלשהי שבתפריט מתוארת כגלידת ברגמוט. שני הקינוחים היו לא מוצלחים במיוחד. פודינג האורז היה קר ועם מרקם משונה, מי הורדים השתלטו על כל הטעמים האחרים ורק הפטל הטרי היה טעים. קרם הברולה היה מוצלח יותר (חוץ מהגלידה שהייתה חמוצה מאוד), קינוח קליל שעזר לנו לסגור את הארוחה עם טעם טוב. לזכותו של הברמן, הוא ראה שלא אכלנו את הפודינג והציע להחליף, אבל היינו מלאות ולא באמת רצינו שום דבר נוסף.
את הארוחה ליווינו בקוקטיילים: אני עם גאספצ'ו דאקירי- מיץ עגבניות, טבסקו, ג'ין, וודקה ותפוזים. קצת מזכיר בלאדי מרי, אבל עדין יותר. וקוקטייל כלשהו שהברמן הכין לי עם ג'ין ומלפפון. קליל ומוצלח.
החברה שתתה ביטר וינטר- בקארדי, בנידיקטין, מרטיני ועוד משהו שהיה די כבד ומתוק מידי לטעמי ורוז ברי מילק- קוקטייל מבוסס קוקוס עם פטל, ג'ין ומי ורדים. זה היה מוצלח פחות והזכיר לי בעיקר יוגורט פטל עם אלכוהול. החברה אהבה וזה מה שחשוב.
החשבון יצא 570 ש"ח. לא זול, אבל בכל זאת, ערב גורמה
סה"כ היה ערב מוצלח מאוד, עם שירות טוב ואוכל מעולה. אחזור מתישהו אבל לא לתפריט הטעימות. תכלס, יותר כיף לבחור את המנות מהתפריט הרגיל.
