הדרך למלון מלאה שלטים של מסעדת צפתא, מסעדת שף גלילית-צרפתית. לא ציפינו לאוכל עילי, ואנחנו יודעים שלשירות בגליל יש קצב משלו, אבל לא יכולנו לצפות את לפיאסקו שהיה ארוחת הערב שלנו.

 

מחיר ארוחת הערב היה 150 ₪ לאדם עבור ארוחה מלאה.

 

כמו שתוכלו לראות בתמונת התפריט המצורף, היינו אמורים לקבל לחם, מרק, מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח (ביקשנו לקבל תפריט לצלם, וקיבלנו את התפריט עם המחירים במקום התפריט נטול המחירים שקיבלנו בתחילת הארוחה).

 

הצלחת והמפית שלי היו מלוכלכים, והוחלפו אחרי שביקשתי להחליפם. הפרצוף לו זכיתי מהמלצר היה פרייסלס.

 

הזמנו לראשונות:

* קרפצ'ו סינטה פרוס דק דק בשמן זית, לימון, בלסמי מצומצם, קרם פלפלים וקרם סלק – קיבלנו קרפצ'ו עצוב, בהיר מאד ודל טעם. היה ברור שהבשר לא מיושן, ושלא היה שם כמעט תיבול. לא היה שם שמן זית, ולא נראו סימני בלסמי מצומצם.

 

* סלט עלים באגוזים עם ויניגרט לימוני – קיבלנו סלט חסה עם פרוסות מלפפון ועגבניה וקצת תערובת גרעינים כלשהי. אם הסלט תובל בויניגרט כלשהו, טעמו לא הורגש.

לחם קיבלנו רק אחרי שביקשנו, מרק לא הוצע לנו למרות שהשולחן נערך עם כפות.

 

היה ברור לנו שאנחנו צריכים להנמיך ציפיות, והיינו זקוקים ליין כדי לעשות זאת, אבל בצפתא מוכרים רק בקבוקים ולא מגישים יין בכוסות. חשבנו על בקבוק היין שמחכה לנו בחדר, והתאפקנו.

 

חיכינו זמן מה למנות העיקריות, והן הגיעו, בלי שפינו מהשולחן את הצלחות והסכו"ם של המנות הראשונות. אמרנו כבר שאף אחד לא טרח ללמד את הצוות מהו שירות.

 

עיקריות:

 

* פילה בורי אפוי בתנור עם עשבי תיבול לצד פירה קונפי (?), ציר דגים, בצל וצלפים – הוגש לי פילט 1 קטן (פחות מ- 100 גרם דג לדעתי), על אורז לבן ולידו שעועית ירוקה. השעועית הירוקה בושלה למוות, היא היתה רכה וחסרת טעם. האורז הלבן, היה... אורז לבן. הדג היה נחמד, מתובל מעט מאד, לא מלוח מדי, ונגמר מהר מאד.

איפה הפירה? המלצר אמר שכנראה שבמטבח שכחו שהמנה מוגשת עם פירה. אם אני רוצה יביא לי קערה עם פירה. ויתרתי.

 

* חזה מולארד במידת עשייה מדיום מוגש עם ריזוטו פטריות (מועתק מהתפריט) – חזה המולארד יובש עד כדי אפרוריות, והריזוטו התגלה כאורז אפור שבושל עד דייסתיות. לידו הונחה אותה שעועית ירוקה שהוגשה לי. המנה היתה פשוט בלתי אכילה והבחור ביקש להחליף אותה.

במקומה הזמין אוסובוקו טלה על מצע פולנטה ברוטב דמי גלאס וירק צלוי. מצע הפולנטה התגלה כקוביית פולנטה שחוממה איכשהו, והאוסובוקו הכיל הרבה שומן ומעט בשר. הגזר והבצל ברוטב דמי גלאס היו לא רעים. מזל שהיה לחם על השולחן.

כמובן שהמנה הוגשה לו אחרי שאני כבר סיימתי את מעט הדג שהיה לי.

 

נעבור על הקינוח בקיצור רב, כי הוא היה עצוב בהתאם לארוחה כולה:

סופלה שוקולד = עוגת שוקולד שנאפתה בכוסית אספרסו והוגשה אחרי חימום במיקרו.

קרם ברולה = פנכה קטנטנה (מאלה שמגישים בהן זיתים בארוחות בוקר) עם קרם ברולה חמים (!) מחלב קוקוס, ועליו קרום כלשהו ומעט סוכר מקורמל.

 

טעמנו טיפה, קמנו ועלינו לחדר, לשתות יין טוב עם קצת פיצוחים שקנינו בסופרמרקט.

 

שורה תחתונה:

וילה גליליי – VFM  נמוך, שירות לא מקצועי ולא טוב, אוכל בין רע לסביר.

לא נחזור!