הדיווח מופיע גם בבלוג

 מסעדת גריג נפתחה לא מזמן, ברחוב אחד העם בתל אביב. המיקום שלה מבודד מעט, על אף שהיא שוכנת לא רחוק מהמסעדות הנמצאות בתחילתו של רחוב אחד העם (פופינה, מקום של בשר, משק ברזילי, ראצ'ה ו-NG),

 

חניה- ביום שישי בערב היתה בשפע, בחינם ברחוב הרצל, מרחק הליכה של כמה דקות מהמסעדה. איזה כיף לחנות בת"א בחינם:)

מדובר במסעדה קטנה, עם כ- 40 מקומות ישיבה, שבעה-שמונה שולחנות בסך הכל. השולחנות הם שולחנות עץ, חשופים ואינם מכוסים במפות. מתוך השולחנות כאמור, ישנם שני שולחנות בר, שעל אחד מהם אנחנו ישבנו. המסעדה כוללת בר קטן עם מספר מקומות ישיבה. המקום מעוצב בפשטות, בגוונים בהירים ונעימים. המוזיקה המתנגנת היא מוזיקת פופ. נראה שעשו כאן מאמץ להיות חפים מכבדות ומפורמליות, דבר אשר התבטא גם בשרות שהיה חף מפורמליות אבל אדיב, זמין ונעים. סכו"ם הוחלף בין כל מנה, היתה זמינות גבוהה של המלצרים ועזרה בבניית הארוחה, ויחד עם זאת כאמור, הוא לא היה פורמלי ולא "כבד" מדי.

בכל זאת, שני דברים הפריעו לי- האחד הוא ששולחנות הבר מעט קטנים מדי עבור זוג. השני הוא שהרמקולים שכנו מעל ראשינו ובשלב מסוים עוצמת המוזיקה הוגברה לווליום גבוה מדי. מכיוון שכבר עמדנו ללכת, לא ביקשנו שינמיכו. 
התפריט הוא תפריט צרפתי, תפריט מהודק (מהודק מדי לטעמי, על כך בהמשך) שכולל 6 מנות ראשונות ו-6 עיקריות. טווח המחירים של המנות הראשונות הינו 40-85 שקלים ושל העיקריות 70-130 שקל. מבין העיקריות רק מנה אחת עוברת את רף ה-100 שקל, מנה של פילה דג. כמו כן ישנם 4 קינוחים במחיר של 40-50 שקל. בערב ביקורנו היו גם שתי מנות ספיישל של פירות ים.

ניגש לאוכל:

לפתיחה קיבלנו על חשבון הבית סלסלת לחמים. היו בה פרוסות לחם, לחמנית אנשובי שחורה, שני מקלות סלק וקרקר תרד. בצד הגיעו מטבל סלק ואיולי אצות. מבין הלחמים היחיד שאהבתי פרוסות הלחם. הלחמניה היתה דחוסה מדי ולא הרגשתי אנשובי בטעם, והקרקר ומקלות סלק היו סתמיים. נראה שהתרד והסלק נועדו רק בשביל הצבע ופחות בשביל הטעם. שני המטבלים היו טעימים. ממרח הסלק כלל טעם בולט של רוזמרין והיה מצוין, והאיולי היה חביב. יש לציין שהאיולי הינו טבעוני. ניתן היה לקבל מילוי חופשי של הלחמים והמטבלים. 
 
 ראשונות

למנה ראשונה הזמנו ניוקי עם אווז (60 שקל) שהכיל גם זוקיני, ציר עוף ובאק צ'וי. מנה טובה וטעימה. הניוקי היו קטנים, שונים מהניוקי שבדרך כלל אני מכיר ממסעדות שהם גדולים יותר, אבל רכים וטעימים.  בשר האווז המפורק היה עסיסי וטעים, והשילוב עם הירקות מוצלח. את הכל חיבר רוטב מצוין שהיה גם חריף מעט. דבר שלא נאמר מראש וגם לא היה רשום בתפריט. בכל אופן המנה היתה טעימה מאוד. אהבתי.  
 
 
מנה נוספת היתה תפוא מבושל בקליפתו (50 שקל). מדובר בארבע חצאי תפוח אדמה שהוגשו עם קליפתן וכללו פירה תפוא, קציפת יין אדום וערמונים, פטרוזיליה ועוד עשבי תיבול. הצילום לא עושה חסד למנה והוא צולם לאחר שתפוחי אדמה זזו ממקומם והקציפה נמרחה מעט.
שגיא כהן כתב שהקצף הזכיר לו  מכונת כביסה. נו, שגיא כהן. כנראה הוא קם באותו יום  והחליט להיכנס במסעדה. אני לא אוהב להתיחס אליו אבל הביקורת שלו הצליחה לעצבן אותי גם לפני שביקרתי שם ועוד יותר אחרי. ב-3  מילים על הביקורת שלו- אכזריות תלושה מהמציאות 
בכל אופן נחזור למנה. זו היתה מנה אדירה. לקחתי טעימה, הטעם היה  נהדר, המרקם קריספי, משהו שמזכיר תפוח אדמה מדורה, אבל הרבה יותר טעים. הטעם העדין של יין אדום וטעם הערמונים הורגשו והשתלבו מעולה. מנה מהסוג  שאי אפשר להפסיק לאכול. החיסרון היחיד- מדובר במנה מעט כבדה וצריך להיזהר לא לשבוע כבר בשלב זה.
 
 
עיקריות

שקדי טלה (95 שקל) שהוגשו עם ארטישוק ירושמלי, קולורבי, תפו"א אדמה צלוי ברוזמרין, בצלי פנינה, חמאת לימון וטרגון. מנה סבירה. פעם שניה שלי בלבד עם שקדי טלה, והפעם הראשונה היתה מאוד לא מוצלחת. כך שאין לי מקור להשוואה. השקדים היו קראנצ'ים, שומניים, וטעמם הזכיר לי שניצל. נחמד? כן. אבל לא יותר מנחמד. טעם פחות מוצלח משקדי עגל. הירקות היו טעימים כולם וניכר שקיבלו טיפול אינדיבידואלי ומדויק והרוטב היה מיוחד, עם טעם לימוני- אניסי מצוין. יחד עם זאת, המרכיב העיקרי במנה, השקדים, היה מעט מאכזב. גם מבחינת גודל המנה, מדובר במנה קטנה יחסית לדעתי,  ראוי שכמנה עיקרית היא תהיה מעט יותר גדולה.  
 
חזה ברווז (95 שקל) שכלל פירה תפוח אדמה, ציר בקר ותפוזי דם. הברווז הגיע בצורת 3 נתחים עבים בצורת משולש. בשונה מהמנה של שקדי טלה, גודל המנה היה מספק בהחלט. הבשר היה רך, טעים, אדמדם, הרוטב המתקתק היה מוצלח,  רק הייתי שמח אם היה יותר ממנו, בעיני זה היה מוסיף עוד יותר, בשלב מסוים המנה התחילה מעט לשעמם, אבל עדיין,  המנה היתה מוצלחת.
 

קינוח

 לקחנו סברינה (45 שקל). קיבלנו צלחת יפהפיה, שכללה 5 עוגיות עם מעט קצפת עליהן, סורבה פטל, קרם פיסטוק, פירות העונה (שזיף, מלון, נקטרינה) וג'לי ברגמוט. קינוח נהדר. העוגיות היו מושלמות! פריכות, "ספוגיות", עם הרבה רום, ממכרות בטעמן. הייתי יכול לאכול גם מאה כמוהן. גם הפיסטוק היה נהדר. אני מת על פיסטוק, בין אם זה גלידה או קרם, ואת זה אהבתי במיוחד. היה בו מרקם וטעם חמאתיים ומיוחדים. גם הפירות והסורבה היו טעימים. אני אוהב קינוחים מגוונים שכוללים מרכיבים שונים. אחלה קינוח
 

לסיכום: כמה מילים לעניין הכבדות של האוכל. רבות דובר בביקורות על המסעדה על כך שהאוכל כבד. אני לא אוהב אוכל כבד והוא אכן לא היה כזה,. למעט המנה הראשונה של התפוח אדמה.  אני לא מצאתי אותו כבד. השימוש בקרמים, קציפות ורטבים היה מדוד (ולעיתים אף בכמות קטנה מדי לדעתי, כמו במנה של החזה ברווז). לחלוטין לא יצאתי משם עם תחושת כבדות. 

לעניין התפריט, קטונתי מלעוץ עצות, והדברים נאמרים בערבון מוגבל, אבל כמה משפטים בכל זאת. המנות העיקריות כוללות  6 מנות. אחת מתוכן היא מנה שכוללת חזיר. עוד אחת כוללת פירות ים ועוד אחת מנה צמחונית של ירקות. מכיוון שאיני חובב פירות ים, ועל מנת ירקות העדפתי לוותר, נשארו לי 4 אפשרויות בחירה- שקדי טלה, חזה ברווז, בטן חזיר ופילה דג. אם לא הייתי אוכל חזיר, כמו הרבה מאוד אנשים, נשארו 3 מנות בלבד שהן בשריות ואינן פירות ים או חזיר- שקדי טלה, חזה ברווז ופילה דג ים. אין ספק שהתפריט המצומצם מטרתו מבורכת והיא לתת את מירב תשומת הלב לכל מנה ומנה. יחד עם זאת, ושוב אציין שהדברים נאמרים בערבון מוגבל, מבחר מצומצם כל כך של מנות עלול להיות בעוכרי המסעדה. אני מבחינתי אחרי ביקור אחד, מוצא את עצמי עם מעט מאוד אופציות לביקור הבא למנות שלא אכלתי עדיין. אם במקרה מישהו מאנשי המסעדה קורא פה- טוב יעשה אם יחשוב להוסיף כמה מנות לתפריט. 

בסיכומו של דבר, אכלתי כאן ארוחת ערב טעימה מאוד. היא לא היתה יוצאת דופן, למעט מנת תפוחי האדמה הנפלאה. אבל האוכל היה ברובו טעים, כלל "טוויסטים" מעניינים והשאיר טעם של עוד. ניכר שיש כאן יד טובה במטבח, שההשקעה היא רבה, ובדרך כלל הדברים מתחברים בצלחת לכדי משהו קוהרנטי ומדויק.  המחיר היה גם כן בסדר גמור. עם קפה אחד שילמנו 357 שקל.  בהחלט מומלץ לבקר.