יום חמישי בצהריים יצא לעבור בצור שלום, זכרתי שיש חצ'פורי מהולל ומדובר בשדרות חן, אז כן, מין הארדקור בורקס חצ'פור כזה, בחזירותי לקחתי שניים, גבינה ועם תרד וכמובן הוספתי ביצה קשה והמון חריף פנימה, זה מין סנדוויץ' כזה.. מה אומר, קצת כבד לי מידי הז'אנר הזה, מאוד שומני, די טעים באופן לא מפתיע, למרות שלא הייתי מכתיר כאחד מכמה נקודות אוכל הרחוב הטובות בארץ, כמו שלזיכרוני הופיע ב"כתבה" אינטרנטית כלשהי, אבל ניתן לפרשנות אישית כמובן.

15 ש"ח ליחידה פלוס 2 לביצה, לא נורא אבל גם לא זול במיוחד, לא מעודכן במדד מחירי הבורקס הארצי. 

 

בערב כולא - בהחלט התאכזבנו מאוד בתחושת יחס תמורה לכסף ועצם זה שהמקום די שמם והצוות די משועמם הייתי אומר, בשעת בילוי די מרכזית, זה גם חבל, אבל אולי לא מפתיע ביחס לרמת הארוחה ובמיוחד למחירים.

האוכל פשטני מאוד וחסר יחודיות, על בעיית החוסר בתיבלון הזכרתי בביקור הראשון, שום דבר לא הרגיש שונה מאז והארוחה הייתה אף מעט מרושלת ומשעממת יותר מהביקור הראשון -

"קרפצ'יו לוקוס" על גויאבה ואשכולית - כשמו כן הוא, ארבע "גילופי" דג מסכנים, גויאבה שלמעשה אינה אכילה כמעט העונה, בגלל הגרעינים שבפנים, מי שמכיר יודע שזה סיוט לקבל את זה ככה לאכילה וסכנה לשבירת שן, קצת אשכולית מנוקה, שמן ולימון.. העצוב, זה שהז'אנר הזה השתרש במסעדות "מודרניות" בארץ כמנה לגיטימית להגשה, גם בצורה זו, העצוב עוד יותר זה בהחלט המחיר (52 ש"ח?). ומה זה משנה גם איזה דג הוגש, כשהחשיבה על בניית המנה חלשה, הטעמים הפירותיים כל כך מובהקים ומינון הדג כל כך מזערי ? 

הראשונה השנייה הייתה מעט יותר מוצלחת אך עדיין משמימה - שרימפס איכותי וטעים עם פרוסות מנגו ואולי קמצוץ בזיליקום ופלפל תאילנדי, לא זוכר בדיוק.. חבל שהיו 4-5 חתיכות שרימפס במנה ובכל מקרה כמו שציינתי, היא הייתה מאוד פשוטה ודי משמימה באיזור 50 ש"ח לראשונה גם כן, איפה קצת השקעה מוקדמת, יצירתיות, טעמים מיוחדים ומנות שמעוררות את המחשבה ? סורי, ממש לא בכולא.

בעיקריות צוואר החזיר היה די רע, פשוט הכנת סטייק על הפלנצ'ה בלי שום תוספת כמנהג המקום, 70 וקצת ש"ח, ספרו את זה לחבר'ה ביונק, למרות ששנים לא ביקרתי שם.. שליכטה של יוגורט למטה, לא הופכת מנה סתמית כזו לשווה את הכסף שנגבה בעדה.

הפורקטה הייתה אולי המנה היותר טובה ומעניינת בארוחה, אך הכל באופן יחסי, האכילה שלה לא הייתה מענגת במיוחד, אין לי חיבה גדולה לסיגנון ולא מתיימר להבין הרבה בפורקטות, אך הרגיש שיחס השומן פשוט הרקיע שחקים ביחס ל"בשר" ובעוד טעמי התיבול של פטרוזיליה ושום, תועפות שום, כנראה, היו חזקים ודי טעימים, לא היה שום מימד טעם נוסף או משהו "להיאחז" בו, כך שהמנה די מעיקה בשלב מסויים. 70 ש"ח לכיוון השמונים, ללא תוספת.. 

התוספות בכלל הרגיזו - תפוח אחד או אחד וחצי, שקליפתו אובר מפוחמת כך שיהיו כאלו שיאהבו יחסית אך יחרדו לעניין הפחם ואחרים שלא יסכימו לגעת, כמו זוגתי. העדשים השחורות עם "עשב בר" היו בכלל נפילה גדולה והרגישו כאילו חימום של חימום עם טעם לוואי קל (מקרר?) שלא עשה חשק רב לאכול אותן, הייתי בהחלט רעב אז אכלתי, זוגתי העדיפה שלא.. גם במנות האלו התיבלונים "היבשים" כל כך שטוחים לטעמי, שאין לי מושג למה זה קורה והייתי נלחץ מעט להגדיר ולקבע את זה כסיגנון בישול.

 

הקינוח גם הוא לא הוביל רחוק, מוס שוקולד שגורד במאמץ עילאי על ידי אחד הטבחים משאריות קופסאת פלסטיק גמורה, גירודים לא מגרים במיוחד של גלידת פיסטוק די טעימה (מה עם איזה צורת כדור או קנלה להגשה חבר'ה? יותר מידי מודרני ? גלידה קשה מידי ? ותסלח לי המלצרית החביבה, את הגלידה אתם לא מייצרים במקום עצמו לשאלתי האם מדובר שוב בגלידה של בוזה, אסתכן בלהמר על כך..). כמה שברי "חלווה משכם", ממש השקעה בקינוחי "העולם החדש", בפעם הקודמת קיבלנו קרואסון שעשה איזה דני חיפאי עם גלידת אגוזים מעולה של בוזה, גם הפעם לא השתנה שום דבר, 33-34 ש"ח ? לא שווה יותר מזה, לא היה מזיק קצת פחות.

 

סליחה על הבוטות היחסית בביקורת, היא מגיעה גם ממקום של ציפיות ותקווה למשהו טוב, אבל באופן סופי וודאי אני יכול לסמן קו דק עבה בין המסעדות והסיגנון שהכי פחות אהבנו ובמקומות בהם באופן יחסי הכי התאכזבנו לאורך השנים - מתחיל בבר יין עוד בימים שהכה כאן גלים מאוד חיוביים, ממשיך בסנטה קטרינה שלטעמי היא משהו די דומה לז'אנר ומסיים באכזבה רבתי בכולא, לנו הז'אנר הזה לצערי הספיק.

 

שאר הסופ"ש פשיטה על המקרר והמזווה לטיפול בחומרי גלם נטושים - עגבניות ישנות שהפכו לרוטב עמוס, משלוח חדש של מקלות וניל מקסיקניים, מי שלא פגש מקל מקסיקני לא פגש כנראה מקל רציני מימיו " חלק נכנס לגלידת וניל, לעוגות גבינה, כמות גדולה של קאג'טה, בחצאים בוודקה לתמצית ושמירה, השאר אופסנו בסוכר קנים, מתוך תקווה שאכן השיטות האלו יעזרו בשמירה מירבית לאורך זמן, מה שכמובן לא בדיוק יקרה, אבל מנסים למקסם הסיכויים.

בשאר הזמן אכלנו מין מוקפץ יפני עמוס פירות ים קפואים טובים, עם באק צ'וי ופטריות, מרק ברוקולי שאוהבים בבית, צ'יבורקים ביתיים, היה לא רע.. ומתכון טוב של פופקורן עם חמאת בוטנים, דבש ותבלינים, שבעצם מתאים כבסיס להרבה דברים - מכינים את הפופקורן רק עם שמן או חמאה ואז מקפיצים בסיר גדול בתערובת סוכר חום או מעט מולסה, דבש, חמאת בוטנים ואנחנו הוספנו קינמון ומלח, 3-4 דקות בתנור ואז לקרר מעט שהתערובת תתמצק על הפופקורן, טעים מידי..