בינתיים הגיע הלחם (חתיכות קטנות מהסוף, אולי זה היה רמז מלכתחילה), היין והמים. לא הגיע קרח. חצי שעה אחרי שהתיישבתי הגיעה הראשונה עמוסה בויניגרט. לא היה לי כח להחליף כי במילא היה קשה לתפוס את תשומת ליבם. כמה דקות אחר-כך, כשאני עוד בתחילת הראשונה, הגיעו העיקריות. "אבל... אני עוד אפילו לא באמצע הראשונה". המלצרית שאלה אם ביקשתי אותן כעיקריות ועניתי שכן, ואז שנייה אחר-כך חזרה אליי המלצרית ושאלה אם ביקשתי כעיקריות. וול, כן...

 

כשסיימתי את הראשונה ביקשתי שוב קרח מהמלצר שפינה לי. כשהוא ערך לי מחדש את השולחן הוא ציין ש"הקרח מיד מגיע". חסר לציין שהוא לא הגיע וגם בכלל לא העבירו אותי מקום. הייתי שם כבר שעה ומשהו, נותרו 4 שולחנות ו-3 מלצרים, ועדיין לא נראה שהם ממש עסקו בלתת שירות. כמה רגעים ממש אחרי שהוא פינה לי את הראשונה הגיעו העיקריות. הצלחות היו חמות מאוד והמנות עצמן פושרות (ופסטה בדרך-כלל מגיעה רותחת כשהיא נמזגת ממחבת), כשהמוצרלה הייתה מותכת לגמרי. מה זה אומר? זה אומר שבמשך חצי שעה, הזמן שלקח לי לסיים את הראשונה, שמו את המנות מתחת למנורות חימום. מביך.

 

כבר התעצבנתי, נותרו לי 20 דקות עד שאצטרך לצאת ועדיין לא העבירו אותי מקום, לא הגיע קרח שביקשתי והגישו לי מנות מחוממות ולא מנות טריות ולא טרחו לשאול אפילו פעם אחת אם הכל בסדר. פשוט פניתי למלצרית שראיתי ואמרתי לה שכל המצב הזה לא הגיוני. היא פינתה לי את המנות והם הכינו לי חדשות.  בינתיים הלכתי לשטוף ידיים, ובדרך אני רואה את האחמ"שית יושבת באחת הספות ובוהה בטלפון. הגיוני. כשחזרתי המנה של עם המוצרלה עגבניות ופונדו בוואריה הגיעה קרה (ציינתי את זה בעייפות כבר לפני המלצרית אבל היא ענתה שככה זה אמור להיות. לא, אכלתי את המנה הזו לפני שבועיים אצלכם, זה לא ככה). התייאשתי וביקשתי ממלצר אחר לארוז את המנה עם הלחם שנותר וביקשתי חשבון.

 

המנה הארוזה הגיעה עם החשבון. אמרו לי שהרביולי הורד מהחשבון ושהוא מתנצל. על מה אתה מתנצל בעצם ולמה אף אחד לא עשה את זה עכשיו, או מנהלת המשמרת ניגשה? בעקרון כל אחת מהמנות עלתה בסביבות ה-50+ וגם הכוס שאבלי. עם ההורדה עמד החשבון על 136 ש"ח. השארתי 150 והלכתי.

 

כשהגעתי ופתחתי את הטייק אוואי, כמה דקות לאחר-מכן, זה היה המחזה שנגלה לעיניי. אפילו בבנדיקט אורזים את הלחם בנפרד. ובאמת לא ברור לי, זו מסעדה מעולה, האוכל טעים, אבל מה קורה עם השירות שם לאחרונה?? זה מתבטא במארחת, בחימום מנות מתחת למנורה (אני עובדת באחת מהמסעדות היותר הומות בתל אביב ומעולם לא עשינו את זה) ובהתעלמות כוללת מבקשות ממלצרים. למה כדי לקבל כל דבר צריך לעבור מסכת של בקשות ועצבים? כולה באתי לאכול, ליהנות וללכת. הבקשות שלי לא מסובכות מדי, אני ממלצרת בעצמי אז בהתאם גם לא "משגעת" את המלצרים בבקשות מוזרות. אני נעימה, מזמינה הרבה אוכל, מזמינה יין ובגדול רק רוצה שיהיה לי נעים. אחרי חודש בארצות הברית אני לא מצליחה להבין: למה אי-אפשר לקבל בארץ חווית שירות נעימה?